הפסטיבל ה-23 התקיים מספר חודשים לאחר פרוץ מגפת הקורונה. היה ברור כי לא ניתן לקיים את הפסטיבל במתכונתו הרגילה – מפגש אנושי של עשרות ובוודאי מאות אנשים היה אסור מכל בחינה והפסטיבל כמעט שהתבטל. פתרון מסוים לצורך במפגשי תרבות וקשר על אף מגבלות הקורונה, אפשרה צפיה "אונליין" במופעים באמצעות שידור באתר הפסטיבל. האומנים אכן הגיעו למרכז בן גוריון וקיימו את המופע, אך הקהל יכול היה לצפות בו רק באמצעות המחשב או בטלפון הסלולרי. חלקם של המופעים אף צולם על שפת נחל צין. במופעים צפו אלפי אנשים, עוד יותר מהקהל הצפוי להגיע לאירועי הפסטיבל, עם זאת היה קונצנזוס כללי כי אין תחליף לעוצמת החוויה מהופעה חיה ומנוכחות הקהל במופעים.