קונצרט לזכרו אורי בר-אור

התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של סטנלי ספרבר

סולנים: נגן השופר בר צמח, הגיטריסט יובל פרייבך, נגן הסנטור גיא בירם והזמר יאיר אפשטיין
צילומים: מיכאל פאביה, לובוב אוסטרינסקי ומשפחות גורני, אלמוסנינו, סרגוסטי, בר אור, לביא ליפשיץ

הקונצרט של התזמורת הקאמרית הישראלית מוקדש לזכרו של אורי בר-אור, ממדרשת בן גוריון, בוגר התיכון לחינוך סביבתי, מוזיקאי יוצר, מוכשר ורב השראה, שנפל בקרב. בתוכנית שתי יצירות פרי עטו של אורי, אחת שחיבר לפסטיבל "צלילים במדבר", ושבוצעה בשנת 2020, והשנייה המבוססת על סקיצה שלו, אשר הושלמה במיוחד לפסטיבל השנה. צד שתי יצירות אלה תנוגן יצירה של עמוס גרונשטיין לזכרו של לביא ליפשיץ ז"ל, בן מודיעין, צייר וצלם מוכשר ומבטיח, בוגר התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים, שנפל בראשית המלחמה. שלוש יצירות אלה מעוטרות בעוד יצירות ישראליות חדשות, כולן בבכורה, אשר מתכתבות כולן עם רוח הזמן והמקום.

תוכנית המופע:

מיכאל וולפה – "תרועה וניגון" לשופר ולתזמורת, סולן: נגן השופר בר צמח
תומי גדג' – "הזמן עומד מלכת" לתזמורת כלי קשת
אורי בר אור – "קיץ" לגיטרה חשמלית ותזמורת, סולן: נגן הגיטרה החשמלית יובל פרייבך
עידו שירום – "סוף קוסמי" לתזמורת
עמוס גרונשטיין – "אדג'יו ללביא" לתזמורת
יובל פרייבך – דמעות ביפו, סולנים: נגן הגיטרה החשמלית יובל פרייבך ונגן הסנטור גיא בירם
מיכאל וולפה – "נגב-שעת פרידה", סולן: הזמר יאיר אפשטיין
אורי בר אור- "קצב הלב" לתזמורת

על היצירות:

מיכאל וולפה – "תרועה וניגון" לשופר ולתזמורת
יצירה חדשה זו חוברה במיוחד לנגן הקרן והשופר הבינלאומי בר צמח, ומבוצעת בבכורה, בהזמנת מכון גתה. בר צמח, נגן קרן יער בינלאומי, מיטיב לנגן בשופר כאילו היה סוג של קרן יער. כך ניתן לבקש ממנו לתקוע בשופר תקיעה, תרועה ושברים כמיטב המסורת, וגם להוסיף ולנגן על השופר ניגון, תפילה ואף מחול. בנגינתו של בר צמח השופר מתגלה ככלי מלודי, בעל יכולות מפתיעות ובלתי מוכרות. התרועה והניגון מתאחדים יחדיו לפתיחה קצרה ומסתורית, שיש בה געגוע, קינה, תפילה ותקווה. המוזיקה נולדה מתוך המתרחש מסביב, וגם אם איננה מספרת סיפור, היא מבטאת את רוח הזמן.

תומי גדג' – "הזמן עומד מלכת" לתזמורת כלי קשת
תומי גדג', הוא נגן צ'לו ומלחין צעיר, שמשפחתו הגיעה למדרשת צין ממושב עין הבשור בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, 2023. הוא לומד בכיתה יוד בתיכון האזורי רמת הנגב.

על היצירה כותב המלחין:
"הזמן עומד מלכת", היא הכותרת של סדרת אחת עשרה הווריאציות והסיום (coda), שהלחנתי ממש לאחרונה בהשראת כמה מסדרות הווריאציות של מוצרט. זאת אחת היצירות שאני הכי גאה בהן, בעוצמה והדרמה שהיא מעבירה. המנגינה חוזרת כמה פעמים בצורות שונות, ואז מופיעה מנגינה חדשה, ולאחריה מנגינה נוספת. המנגינות דומות זו לזו, ומתפתחות זו מזו, ויש תחושה שהזמן עומד מלכת, עד לרגע של התפרצות רגשית חזקה לקראת סיום היצירה.

אורי בר אור – "קיץ" לגיטרה חשמלית ותזמורת
סמל אורי בר אור נפל בקרב ביום כ' באייר תשפ"ד (28.5.2024). בן עשרים ואחת וחצי בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במדרשת בן גוריון. הותיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון. כתבו הוריו: "אורי היה טוב לב, חכם, יפה תואר, מוכשר, אכפתי, רגיש, מלחין מחונן, חבר אמת". ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב ספד לו: "אורי, אתה ידעת להפיץ טוב לסביבתך דרך המיתרים והצלילים. ידעת לחבר תווים למילים של מוזיקה שגרמו למי ששמע אותך להתרוממות ועונג. ידעת באמצעות הצלילים להביע כאב ולהביע אהבה. ידעת לחנך לדרך ארץ וכגדול המחנכים עשית זאת בדרך ארץ: עשית זאת בתנועה ובשנת השירות, בשכבה ובקהילה, תמיד היווית דוגמה אישית. לא ויתרת לעצמך, חקרת ולמדת את מה שאהבת … איש צעיר ועדין, איזה חיים מלאים, איזה חיים משמעותיים, איזה חיים של יצירה, איזה חיים שכבר לא יהיו".

במהלך מספר שנים, החל מכיתה ט' בבית הספר התיכון הסביבתי בשדה-בוקר, ובעיקר בהיותו בכיתות י"א-י"ב, גילה אורי את עולם ההלחנה הקונצרטית, ועמל בהשראה ובחריצות על מספר מרשים של יצירות קאמריות ויצירה תזמורתית אחת.

הקונצרט של התזמורת הקאמרית הישראלית מוקדש לזכרו של אורי, ומציג שתי יצירות פרי עטו. הראשונה, בוצעה בבכורה בשנת 2020, בפסטיבל צלילים במדבר", ותסיים את הקונצרט. השנייה היא יצירה משותפת של אורי ושל מורו מיכאל וולפה, אשר השלים, ערך ותזמר את היצירה על פי סקיצות שהותיר אורי, אשר היה עסוק במוזיקה וביצירה עד ימיו האחרונים.

היצירה "קיץ" לגיטרה והרכב מלווה, הייתה אמורה להיות הרביעית בסדרת יצירות שחיבר אורי בר אור בהשראת עונות השנה. עונות הסתיו, החורף והאביב שימשו אותו כמקור השראה ליצירות להרכבים קאמריים, ובוצעו על ידי חברי אנסמבל "מיתר"  במהלך שנות לימודיו של אורי בתיכון לחינוך סביבתי. עונת הקיץ המתינה שאורי יחבר גם לה מוסיקה, ואכן הוא החל לתכנן חיבור של יצירה לגיטרה סולנית והרכב, שתתאר את תחושות החופש  והשמחה שמביאה עימה עונה זו לליבו של היוצר. סקיצות אלה, אותן ניגן אורי, ואף העלה על הכתב, כתפקיד גיטרה, עומדות במרכזה של היצירה לגיטרה חשמלית ותזמורת. כל החלק הראשון של היצירה מציג את הקו הסולני של אורי בר אור, לצד ליווי תזמורתי חדש, שחובר בהשראת החומרים שהותיר המלחין. לקראת סיומה של היצירה נקטעת המוזיקה של הקיץ, והגיטרה עוברת לאלתור ואחר למוזיקה של ספק קינה ספק תפילה, ובה אף ציטוט ממנגינת השיר "אורי" שחיברו רפאל קלצ'קין ויששכר מירון לזמרת יפה ירקוני, לאחר נפילת בעלה בקרבות הבריגדה היהודית באיטליה של מלחמת העולם השנייה. שהו אחד משירי הזיכרון הראשונים, ושמו של אורי מופיע בו. עם סיום הקינה אנו חוזרים לצלילי הגיטרה של אורי, והפעם הם מעין זיכרון, געגוע ליוצר הצעיר והמיוחד הזה, שנפל בקרב. הוא לא יחזור אבל שירת חייו ממשיכה להדהד עד סיומה של היצירה.

עידו שירום – "סוף קוסמי" לתזמורת
עידו שירום הוא אחד המלחינים המקוריים והייחודיים במוסיקה בישראל כיום. סגנונו האישי של שירום משלב את המינימליזם האמריקאי והמזרח אירופאי עם סגנונות הרוק המתקדם והאלטרנטיבי. מכל אלה הוא מזקק את אמירתו האישית והייחודית, המתייחסת לכל מה שקורה באנושות בדורות האחרונים, מנקודת מבט נוקבת וביקורתית. כל זאת בצלילים. שירום הקליט יצירות שלו למקהלה ולתזמורת בליטא. המוזיקה שלו מושמעת מעל גלי האתר בארץ ובעולם ומנוגנת על ידי הרכבים שונים בארץ. חנוך רון כתב בשנת 2004 ביקורת נלהבת על ביצוע יצירותיו בפסטיבל אבו גוש, ונתן למאמר הביקורת שלו את הכותרת: "מלחין נפלא נולד".  אלבומו "Salvation" זכה לביקורות מצוינות בעיתונות. הקונצ'רטו לסקסופון סופרן ומיתרים, שנוגן בפסטיבל "צלילים במדבר" בשנת 2009, זכה בפרס היצירה אהובת הקהל. שתיים מיצירותיו להרכב גדול, "אינפרנו" למקהלה ולתזמורת, "תחינה" לסופרן ולתזמורת, מושמעות בתחנת רדיו אינטרנטית בינלאומית (RADIO AIRPLAY.)

על היצירה "סוף קוסמי", המבוצעת בבכורה בפסטיבל, כותב המלחין:
"סוף קוסמי" הוא מעין שיר רוק קצר ועוצמתי. גם הסגנון וגם התוכן של היצירה מקורם בטכניקה המינימליסטית וברוק. שוב ושוב, חוזרים אותם אקורדים, המורכבים מקלסתרים טונאליים מודאליים, ומעל לאקורדים החוזרים יש מוטיבים, נושאים וגם פיתוח ופוליפוניה אינטנסיביים ותמציתיים.

הסוף הקוסמי הוא בסולם מי במול מינור (שישה במולים), שהוא בעיניי סולם האש, וצבעו חם. המוסיקה מתכתבת עם ההתבוננות על סופו המתקרב של כדור הארץ, או סוף היקום. שני מוטיבים משמשים כנושאים עיקריים ביצירה: מוטיב החיות הסובלות וזועקות מוצג בכלי הנשיפה של עץ בטריולות,  ומוטיב הגורל האלוקי, שמיועד לכדור הארץ בחצאים ארוכים וממושכים, וגם בטריולות בגיטרה החשמלית, שזועקת את קינתה. היצירה הולחנה בין ימי מגפת הקורנה לימי המאבקים החברתיים בארץ, והושלמה עוד לפני אירועי אוקטובר 2023. מה שנשמע אפוקליפטי "גהינומי", מה שקורה לטבע, גם מה שקורה לכדור הארץ, ליערות טרופיים, לים, לבעלי חיים. כמו כל יצירותיי האחרונות, אני כואב את החורבן שהמין האנושי האנוכי והשטחי, מביא ליקום. המאזין גם יכול לדמיין חייזרים ואת סוף היקום…יש הרגשה שהסוף הקוסמי הוא על כל הבריאה כולה.

עמוס גרונשטיין – "אדג'יו ללביא" לתזמורת
עמוס גרושנטיין בן 22, הוא מלחין ומנצח, עלה ארצה מגרמניה בשנת 2015. את דרכו המוזיקלית התחיל עמוס כתלמיד פסנתר והלחנה של מגמת המוסיקה בתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים (יאס"א). כיום הוא משלים תואר ראשון בניצוח תזמורת בבית הספר הגבוה למוזיקה ע״ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב.

על יצירתו כותב המלחין:
היצירה ״אדג׳יו ללביא״ נכתבה לזכרו ובהשראתו של לביא ליפשיץ והאומנות שהשאיר אחריו. סמל לביא ליפשיץ נלחם בגבורה ונפל בתחילת המלחמה בעזה, ביום ט"ז במרחשוון, תשפ"ד, 31 באוקטובר, 2023, בעודו מגן על חבריו, ומדינת ישראל כולה. הוא היה בן עשרים בנופלו. הכרנו בתיכון בירושלים. זכורים לי היטב הפנים המאירות שלו, והתשוקה העמוקה לאומנות. לאחר נפילתו, כאשר ראיתי לראשונה את הצילומים הנפלאים שצילם במהלך שירותו הצבאי, התעוררה בי השראה להלחין מוזיקה. בצילומים היה נדמה כאילו המוזיקה כבר נמצאת בתוכם, עלי רק להעביר אותה לדף. מלחינים רבים במהלך ההיסטוריה יצרו חיבור בין מוזיקה לאמנות פלסטית. הלכתי גם אני בדרך זו, ויצירתו של לביא אפשרה לי חיבור טבעי לאמנות הכנה והיפה כל כך של לביא.

היצירה מתארת שלוש תמונות שבחרתי מתוך אלבום התמונות – Till When Photo Diary – שלביא יצר במהלך שירותו הצבאי.

אלה הן שלוש התמונות:

1. מוצב כרמי צור – כלבה ובנה 

2. שבי שומרון – לוחמים מטפסים על הר

3. חטמ״ר שומרון – פורטרט עצמי עם ווסט בהאמר

היצירה עוברת בין תמונות ללא עצירה, כך שניתן לשמוע אותה גם כשלושה חלקים עצמאיים וגם כיצירה שלמה.
התמונה הראשונה, המציגה כלבה וכלב לפני מבנה נטוש בשעות הבוקר, נפתחת בנגינת כלי קשת, אשר מדמים את הדברים השונים שתופסים את תשומת הלב של המביט בתמונה. הבוקר המוקדם שעוטף את התמונה מתבטא בשקט של הפתיחה, ועם פתיחתה של כל התזמורת בנגינה, עולה גם הבוקר.
התמונה השנייה, המציגה קבוצת לוחמים לקראת עלייה לפסגה של הר, מתבססת על מלודיה אחת שבכל פעם שהיא חוזרת, נוספים לה עוד רבדים על ידי שאר הכלים. זה היה ניסיוני לבטא את הטיפוס על ההר, בה כל לוחם מוסיף למורל, ולחוויה הכללית. הדהים אותי בתמונה שצילם לביא, איך הלוחם הקטן, נהיה גדול בזכות הקבוצה אפילו מול הרקע העצום.
התמונה האחרונה היא ניסיון, בהשראת הפורטרט העצמי המרתק של לביא, שרק מחצית פניו גלויה בתוך הרכב הצבאי, ופניו ניבטים ממראת הרכב, להביע את הצדדים השונים והיפים שהיו בו. הצדדים שאני הכרתי ואת הצדדים שהומחשו לי על ידי חבריו הקרובים ומשפחתו בשנה האחרונה. מנגינה פשוטה וצנועה, שעוברת בין כלי התזמורת, בין רכות לעומק, בין הרמוניה פשוטה למלאת צבעים. ביצירתי ביקשתי לעשות צדק ליצירותיו של לביא, ולהנציח אדם כל כך מיוחד.

יובל פרייבך – דמעות ביפו
יובל פרייבך בן עשרים וחמש, מוזיקאי ממדרשת בן גוריון. התחיל כנגן גיטרה מגיל צעיר וכיום עוסק בהלחנה והפקה תוך שליטה בכלים רבים. גיא בירם, נגן הסנטור הוא מוסיקאי ממבשרת ציון, לומד סאונד באולפני פלוטו שבת"א.
השניים החלו לנגן יחד בתקופה בה התגוררו ביפו בתקופת המלחמה ויצרו הרכב הכולל את שניהם בלבד.
היצירה "דמעות ביפו – Tears in Jaffa" נוצרה כתוצאה מג'אם מול הים של יפו העתיקה ועובדה לתזמורת לקראת הפסטיבל על ידי יובל. הקטע הוא מפגש בין מזרח למערב המשלבת צלילים, סולמות, מוטיבים ומקצבים מתרבות המזרח ומערב כאחד. כמו חווית המגורים ביפו, היצירה מתובלת בשלל תרבויות וסגנונות מגוונים.

מיכאל וולפה – "נגב – שעת פרידה"
כחמש שנים לפני אירועי השבעה באוקטובר, 2023, חש המלחין את האסון ההולך ומתקרב. מגפת הקורונה והמתח החברתי השפיעו על הגרסה הראשונה של יצירתו "נגב – שעת פרידה", אשר ביצועיה בוטלו מספר פעמים בשל מגפת הקורונה, עד שבוצעה בנוסח מקוצר על ידי הסינפונייטה באר-שבע בסוף עונת תשפ"ד, בניצוחו של רני קלדרון. בינתיים השתנתה היצירה, והמלחין ביקש להשלימה בשיר. הוא פנה אל המשוררת רחל שפירא, שנענתה ברצון ושלחה שיר מרגש, העוסק בגעגועיה של המשוררת לילדותה בקיבוץ השוכן לחוף הים, ובמשמעויות אישיות וייחודיות, שעיקרן תפילה לימים טובים יותר.

היצירה "נגב – שעת פרידה" נפתחת בצלילים מסתוריים. זהו המדבר הנגבי שליד ביתו של המלחין. המדבר נוכח בכל הודו, ומתעלם מהנעשה בחברת בני האדם הסמוכה לו. מוטיב קצר מסונטת הפרידה של בטהובן מצוטט במבוא זה. בטהובן כתב את הסונטה בשעה שנותר כמעט לבדו בעיר ווינה בעת כיבושה על ידי צבאות נפוליאון. מן המדבר הולכת המוזיקה ומשתנה. צלילי המדבר מתחלפים בצלילי ההפגנות והמריבות, והמתח החברתי, אפילו שנאת חינם, כולם רועשים וגועשים, במה שמסתמן כחרדה גדולה מפני העתיד לבוא. עם החזרה למדבר, מתמלא הלב בגעגוע ובתחושות של עצבות, כאב על הנופלים וגעגוע אליהם. זוהי שעת פרידה, אלא שהמדבר אדיש לכל אלה, ושקיעה מפוארת ומרשימה מסיימת את החלק התזמורתי, רגע לפני שפותח הזמר בשירה של רחל שפירא:

חוף אגדי

קלי תנועה, קלי בגדים נרד לחוף האגדי,
עם ריח ים על עור חמים, ועין השמש בפנים.
מרחפים ויחפים, כמו ילדים של החופים,
בלי חשבונות או כעסים, כבר נינוחים, מפויסים.
התאנים טמונות בחול עם בושם חופש, רחש ים,
כמו זיכרונות של יום אתמול בחיק הזמן והעולם,
ונר הלילה האהוב ושמי הקיץ הצחים,
רומז: לכאן אפשר לשוב האם זה חוף המבטחים?
מסונוורים מהורהרים זה החוף האגדי,
כמו יצורים מן השירים וזה הסוד ההדדי.
המשאלות והכמיהות מקופלות בין הגבעות,
ובין נמנום לערנות, שברון הלב והתמימות.
פינה של צל, חופה כחולה, חלקת הים – מראה צלולה,
שלווה טובה שלווה גדולה – סוף סוף איתנו מתיידדת.
מה שקרה או לא קרה, לוחש בתת ההכרה,
ורק הרוח מזכירה: "עוד לא גורשנו מגן עדן ?…

שיר זה חותם את היצירה בשקט, עם געגוע לימים אחרים, ועם תפילה שניוושע מהמגפות ומשנאת האחים, ושנצא לדרך חדשה.

אורי בר אור- "קצב הלב" לתזמורת
"קצב הלב"  היא היצירה הרחבה והמרשימה ביותר שהותיר אחריו אורי, והוא כתב עליה:

היצירה "קצב הלב" נכתבה בדצמבר כשהייתי בכיתה י"ב, בשנה השלישית שלי במגמת המוזיקה… הוזמנתי לכתוב יצירה לתזמורת שתבוצע על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית, כחלק ממופע של מלחינים הפועלים באזור הדרום. היצירה נוגנה ביום הולדתי השמונה עשרה. הייתי צעיר המלחינים במופע הזה, והיצירה שלי סגרה את המופע ואת כל הפסטיבל. היה לי מאוד מאתגר לכתוב לכל כך הרבה כלים ונגנים. את עיקר המלודיות ביצירה כתבתי בעזרת הגיטרה, וחלק מהמנגינות נולדו מאלתור על הפסנתר.

ליצירה קראתי "קצב הלב" מכיוון שהיצירה מאוד קצבית והמלודיה העיקרית הזכירה לי לב רוקד לצלילי הקצב. בשער היצירה בחרתי לשלב תמונה של רקדניות, בגלל שכך אני מדמיין את הריקוד שהלב פועם בגללו. אני מדמיין את הצבע האדום קופץ מתוך היצירה ויש אווירה של שמחה בקרב הנגנים.

על התזמורת ועל האומנים המשתתפים במופע (על פי סדר הופעתם):

התזמורת הקאמרית הישראלית
התזמורת הקאמרית הישראלית הוקמה ב-1965 על ידי מאסטרו גארי ברתיני (2005-1927), והיא התזמורת הקאמרית הוותיקה בישראל. במהלך השנים שיתפה התזמורת פעולה עם מקהלות מצוינות מהארץ ומחו"ל, בהן המקהלה הקאמרית של הולנד, המקהלה הקאמרית של שטוטגרט, אנסמבל ווקאל דה לוזאן, המקהלה הקאמרית של פראג ומקהלת הנערים של וינה, ועם סולנים מהארץ ומהעולם, בהם אמנים ידועי שם כמו אייזק שטרן, מסטיסלב רוסטרופוביץ', ולדימיר אשכנזי, יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן, יפים ברונפמן, מרים פריד, כריסטוף אשנבאך, יוסף קליכשטיין, ז'אן-פייר רמפל, פול טורטלייה, היינריך שיף, היינץ הוליגר, קלוד פרנק, שלמה מינץ, טביאה צימרמן ורבים אחרים. התזמורת השתתפה בקביעות בפסטיבלים בארץ, בהם פסטיבל ישראל, פסטיבל המוזיקה בגליל העליון, פסטיבל אבו גוש, פסטיבל "צלילים במדבר", חג המוזיקה הישראלית ועוד. התזמורת ערכה סיורי קונצרטים באירופה, בארה"ב, בקנדה, בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק והשתתפה בפסטיבלים יוקרתיים, בהם זלצבורג, הלסינקי, איסטנבול, אתונה, פומפיי, סופיה, הונג קונג ועוד. התזמורת הקליטה יותר מ-30 תקליטורים בחברות צ'נדוס, נקסוס, בריליאנט קלאסיקס, טלדק, נימבוס, מיוזיק מאסטרס, CBS, Ars Produktion, Musical Heritage Society, Carrière Classics, תקליטי ירושלים והוצאת המוזיקה הישראלית.

התזמורת גם חורגת מתחום המוזיקה הקלאסית ומרחיבה את פעילותה לתחומים אחרים ולסוגי מוזיקה מגוונים: היא מקדמת מוזיקה ישראלית מקורית ומנגישה אותה לקהל בליווי שיח ובאמצעות קונצרטים במועדון ה"בארבי" ביפו, כגון פרויקט "קלאסיקס" של מוזיקה קלאסית-אלקטרונית בניצוחו ובעיבודיו של מאיר בריסקמן (יולי 2023) ו"סימפוניית הצבעים" של האמן הרב-תחומי שטובי, בסדרה "רוקאמרית" בפארק הירקון עם עיבודיו של יונתן קרת, בפסטיבלי Fuse הממזגים מוזיקה קלאסית ופיוז'ן, עם אמנים ידועים מעולם המוזיקה הקלה, בהם מירי מסיקה, אסף אמדורסקי, מאור כהן, גיא מזיג, יזהר אשדות ואחרים, ובשיתופי פעולה עם TEDER בבית רומנו ביפו באירועים המשלבים מוזיקאים מז'אנרים שונים, כגון מוזיקה אלקטרונית, מוזיקת עולם, מוזיקה חדשה לסרטים, ראפרים ועוד. כן שיתפה פעולה עם התיאטרון האוונגרדי "מלנקי" ושילבה קונצרטי-הרצאה של מוזיקה ואמנות עם הפסנתרנית אירנה פרידלנד.

המנצח סטנלי ספרבר
מאסטרו סטנלי ספרבר, אחד המנצחים הבולטים בישראל, שימש בתפקיד המנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של תזמורת סימפונית חיפה בין השנים 2000 – 1985. לאור תרומתו המרשימה לקידום התזמורת ולהעשרת חיי המוזיקה בחיפה, הוחלט להעניק לו את התואר "מנצח כבוד" של התזמורת. הוא נולד בניו-יורק, סיים לימודי מוזיקולוגיה באוניברסיטת קולומביה ולימודי ניצוח בבי"ס ג'יוליארד. הוא ייסד את מקהלת "זמיר" בניו-יורק, עמה הופיע בישראל ב"זמריה" בשנת 1967. עלה לישראל בשנת 1972 ושנה לאחר מכן ניצח לראשונה על התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

מאסטרו ספרבר ניצח על כל התזמורות המובילות בארץ. היה מנהלה המוזיקלי של המקהלה הפילהרמונית תל-אביב, ניצח על כל המקהלות המרכזיות בישראל ובמשך 16 שנים היה המנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של המקהלה הלאומית "רינת", עמה הופיע פעמים רבות בחו"ל. כן ניצח באופרה הישראלית החדשה על "סוויני טוד" מאת זונדהיים ובמסגרת בית האופרה של שנחאי ניצח על הרקוויאם של פורה, בביצוע בכורה בסין. ניצח על תזמורות באירופה ובארצות הברית וביניהן התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת פילהרמוניה הלונדוןנית, הפילהרמונית של אדמונטון, בוקרשט, קראקוב, בודפסט, סלוניקי, נובוסיבירסק והתזמורת הפילהרמונית ע"ש מרטינו בצ'כיה. כמו כן ניצח על התזמורת הסימפונית של באקו, אסטוניה, ליטא, סופיה, אוקלנד, על התזמורת הקאמרית של האמבורג ועל תזמורת פסטיבל קולורדו. מאז 1997 משתתף מדי שנה בפרויקט מיוחד של האופרה הלירית בשיקגו, באולם תזמורת שיקגו, במסגרתו מנצח על "המשיח" של הנדל, בהשתתפות תזמורת ומקהלה בת 2500 זמרים. בשנת 2012 הוא ניצח על הרקוויאם של ורדי בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית בעיר אורדאה ברומניה. באותה שנה, במסגרת פסטיבל ישראל, ניצח בבכורה ישראלית, על הקנטטה הליטורגית מאת פאול בן -חיים, בהשתתפות התזמורת והמקהלה של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.

היה המנצח הישראלי הראשון שהופיע בברית המועצות לשעבר, באזרביג'ן בשנת 1989 ובצ'כוסלובקיה בשנת 1990. במסגרת תפקידו כמנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית חיפה, יזם הזמנת יצירות חדשות רבות ממספר רב של מלחינים ישראליים. בשנת 1987 הוענק לסטנלי ספרבר אות אגודת הקומפוזיטורים כהוקרה "על פעילותו העקבית למען ביצוע יצירות ישראליות ועידוד המלחין הישראלי".

בשנת 1992 קיבל יחד עם תזמורת סימפונית חיפה את פרס המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות לביצוע מצטיין של מוזיקה ישראלית. בשנת 2001 הוענק לו פרס משרד המדע, התרבות והספורט על תרומתו לחיי המוזיקה האמנותית בישראל. בשנת 2015 הוענק לסטנלי ספרבר פרס פרנק פלג "למפעל חיים" מטעם המועצה לתרבות ולאמנות על הישגיו האמנותיים בתחום המוזיקה.

במקביל לפעילותו האמנותית, עסק סטנלי ספרבר בהוראה, ובמסגרת זו הוא כיהן כפרופסור באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, במחלקה לניצוח. כיהן בתפקיד המנהל המוזיקלי של המקהלה הקאמרית של האקדמיה במהלך שלושים ושמונה שנה.

בנוסף לפעילותו המוזיקלית, סטנלי ספרבר הינו שחקן טניס פעיל ושופט טניס בינלאומי מוסמך. הוא מייצג את ישראל כשופט כיסא במשחקי גביע דיוויס בארץ ובחו"ל וגם בתחרויות מרכזיות ברחבי תבל.

בר צמח
בר צמח הוא מוזיקאי ישראלי המתגורר בברלין ומוכר בזכות נגינתו בקרן ובשופר. נולד למשפחה מוזיקלית, למד פסנתר וקרן והופיע כזמר בטלוויזיה הישראלית. הוא למד מוזיקה קלאסית בתיכון לאומנויות תלמה ילין וקיבל שיעורי קרן משָרוֹן פּוֹלִיאַק וחֵזִי נִיר.

בר צמח הופיע כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית וזכה במלגות של קרן התרבות אמריקה-ישראל וקרן רונן. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטה לאומנויות בברלין אצל פרופ’ כריסטיאן פרידריך דלמן. את הופעות הסולו הראשונות שלו נתן באולם התזמורת הפילהרמונית של ברלין, באולם קונצרט-האוס ברלין ובאולם התזמורת הסימפונית של דיסלדורף. הוא הופיע כסולן אורח עם התזמורת הממלכתית של ברלין ועם תזמורת הסימפונית של ברלין. כמוזיקאי רב-תחומי, צמח מופיע ברחבי העולם ושולט ברפרטואר הקלאסי, במוזיקה עכשווית חדשה ובמוזיקת כליזמר. הוא הקליט את השביעייה של בטהובן לפלטפורמת Medici.tv בפסטיבל המוזיקה הקאמרית הבינלאומי בירושלים, והופיע עם הרכבים כמו אנסמבל בולז ואנסמבל מודרן בביצועי בכורה של יצירות עכשוויות. בנוסף, הוא מנגן עם אמן הכליזמר גיורא פיידמן. השופר, מתנה מסבו, הוא מרכיב מרכזי ביצירתו האמנותית. הוא מופיע בקביעות בדואו עם הפסנתרן יעקב נֶמְצוֹב, ובשנת 2025 יבצע קונצ’רטו חדש לשופר ולתזמורת עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין.

גיא בירם
נגן סנטור וכלי נקישה, לומד את תיאוריית הרדיף הפרסי, הרמוניה וריתמיקה למעלה משבע-עשרה שנה אצל אוסטז יצחק רפואה ומיטב מורי הקצב וההקשה בישראל. ניגן במספר הרכבי פולקלור, לומד הנדסת סאונד וטכנאות אולפן באולפני פלוטו, בתל אביב.

יאיר אפשטיין
יאיר אפשטיין – זמר ויוצר. את הכשרתו העיקרית כזמר רכש אצל הגב' וורד דקל והגב' רחל הוכמן וכנער אצל מר עופר כלף והגב' ביביאנה גולדנטל. יאיר בעל תארים ראשונים בביצוע רב-תחומי ובחינוך מוזיקלי, כמו גם תעודת הוראה מטעם האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.  לאלה קדמו לימודי משחק בבי"ס לאמנויות הבמה "בית צבי".  יאיר מעורב בפסטיבל "צלילים במדבר" למן ימיו הראשונים, ובמסגרתו בין היתר, הופיע כסולן בערב סשה ארגוב(2001); 'שניים-עשר ירחי השנה' סולן ביצירתם של המשורר יהורם בק והמלחין מיכאל וולפה (2003) ;ערב מרדכי זעירא (2004); ערב נעמי שמר(2009); "חגיגות ה-13 לפסטיבל" (2011) ; ערב מתתיהו שלם (2016). במסגרות אלו זכה לשיתופי פעולה עם הזמרים: אביתר בנאי, יהודית רביץ, קורין אלאל, ברי סחרוף, הראל סקעת ועוד. עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע הופיע כסולן בערב שאנסונים "אין אהבות שמחות" (2011) . בפסטיבל "שירה במדבר" יזם יחד עם המלחין והיוצר מיכאל וולפה מופעים שונים לשירי המשוררים ישראל אלירז, לאה גולדברג, אבות ישורון ואבא קובנר, חיים גורי, וגם מופע ובו לחנים חדשים פרי עטו לשיריו של המשורר נתן יונתן(2012-14). יוזמה זו בין וולפה לאפשטיין המשיכה גם במופע "שירים שעשו היסטוריה" (2014-2015).  בשנת 2011 הוציא את אלבום הסולו ראשון שלו בשם "בהכרה". בשנת 2012 הקליט מספר שירים חדשים עבור המלחין והמוזיקאי המוערך מוני אמריליו. בשנת 2015 השתתף כסולן בערב "שיר ארץ" -מחווה למעבד וליוצר מנחם ויזנברג. בקיץ 2017 השיק מופע חדש – "הבהובים"- לשירים חדשים פרי עטו. בשנת 2019 השתתף כסולן עם הסימפונט רעננה בערב לוחמים, בניצוחו של מאסטרו דוד זבה.  בשנת 2020 הוציא את הסינגל- "ניצן" – שיר שהזמנתה של גב' תמר ארצי לזכר חברתה ניצן מנדלסון ז"ל – שתיהן נפגעות פעולות איבה.

אפשטיין מלמד את הוראת הקול באופן עצמאי החל משנת  2016. החל משנת 2017 מועסק כמורה לקול הראשי ב-"גודמן" בית הספר למשחק בנגב, בו הדריך קולית את הפקות מחזות הזמר "כנר על הגג" (2019), "קברט" (2021), "הנפש הטובה מסצ'ואן (2022), "שיער" (2024) ואת ההפקה "הלילה ה-12" בבימויו של רפי ניב  בסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין (2021) בו לימד מ- 2019-2021. בשנת 2023 הוציא אלבום בינלאומי ראשון  "The Motion" תחת שם הבמה Jerome Sparx עם שירים מקוריים באנגלית בהפקה מוזיקלית של דותן  מושונוב וניר יצקן. בשנת 2024  ג'רום הוציא סינגל בעקבות אירועי 7 באוקטובר – "Please Help Me" בשיתוף פעולה עם הגיטריסט הווירטואוז אלכס פולק שעיבד והפיק את השיר.