פסטיבל צלילים במדבר העשרים ושמונה

קונצרט הפתיחה של הפסטיבל

יום רביעי, 17 בדצמבר, 2025, האולם המרכזי, שעה 11:30

 

חגיגת יום הולדת שמונים וארבע למלחין אהרן חרל"פ

בהשתתפות

המקהלה הקאמרית כפר סבא (מנצח – אהרן חרל"פ),

מקהלת מדריגל (מנצח – דור מגן), 

נגני האנסמבל הקאמרי הישראלי,

זמרת הסופרן נירי בועזסון, זמר הבריטון יאיר פולישוק, 

נגנית הקלרינט אורית אורבך, נגן קרן היער איתמר לשם ונגן הבסון עוזי שלו, 

בניצוחו של סטנלי ספרבר

בתוכנית:

• "שירו לאדוני" למקהלת מעורבת
• "יזכור" (In Memorium) לתזמורת כלי קשת
• קונצ'רטו מס' 2 לקלרינט וכלי מיתר
• "בת יפתח" למקהלה מעורבת, זמרת סופרן, זמר בריטון וקרן יער
• סוויטה לבסון ופסנתר
• רקוויאם (REQUIEM) לזמרת סופרן, זמר בריטון, מקהלה מעורבת, שני אבובים, קרן יער, חצוצרה, טימפני וכלי-קשת.

 

אהרון חרל"פ, הוא אחד המלחינים הבולטים והחשובים של המוזיקה הישראלית הקונצרטית. הוא נולד בקנדה ולמד בקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון, באקדמיה למוזיקה בווינה ובאקדמיה למוזיקה בתל אביב. עלה לישראל בשנת 1964 והתיישב בקיבוץ עין השופט. בעבר היה מרצה בכיר באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובמכללת גבעת וושינגטון, והעמיד דורות של תלמידי ניצוח והלחנה.

בשנת 1999 קיבל את פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים. לאורך השנים זכה במספר פרסי אקו"ם: בשנת 1983 זכה בפרס על שלושה שירים למצו-סופרן ותזמורת סימפונית על פי טקסטים מאת לאה גולדברג ויהודה עמיחי (1983); בשנת 1997 זכה בפרס על קונצ'רטו לקלרינט; בשנת 2004 על הקונצ'רטו לבסון; ובשנת 2008 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים, בזכות תרומתו למוזיקה הקונצרטית בישראל.

אהרון חרל"פ הוא גם מנצח מקהלות מוערך. מזה שנים רבות הוא מכהן מנצחה ומנהלה המוזיקלי של המקהלה הקאמרית כפר סבא.

אהרון חרל"פ, הוא אחד מידי הפסטיבל החשובים והמתמידים, ויצירותיו מבוצעות בפסטיבל בהצלחה גדולה, מאז ייסודו של הפסטיבל. אנחנו גאים ונרגשים להציג מבחר מיצירותיו היפות והמרגשות בקונצרט חגיגי לפתיחת פסטיבל "צלילים במדבר" העשרים ושמונה.

אנו מודים לכל מי שסייע בתרומתו לקיומו של קונצרט זה, ולאיגוד הקומפוזיטורים, אשר נתן חסותו ליום הפותח של הפסטיבל. 

Sounds In The Desert 28th Festival

Wednesday, December 17th, 2025, 11:30

84th birthday celebration for the composer Aharon Harlap

With

the Kefar Sava chamber choir (conductor-Aharon Harlap),

Madrigal choir (conductor-Dor Magen),

soprano (Niri Boasson), baritone (Yair Polishook), and The Israel Chamber Ensemble

Conductor: Stanley Sperber

• Shiru L'Adonai for a cappella chorus (SATB) dur: 3'00"
• In Memorium for string orchestra, dur: 5'00"
• Concerto no.2 for clarinet and strings,
  Soloist: Orit Orbach, dur: 17'00"
• Jephtha's Daughter for soprano and baritone soloists,
  French horn soloist: Itamar Leshem and chorus (SATB), dur: ca 10'00"
• Suite for bassoon and piano, Uzi Shalev- bassoon, Aharon Harlap-piano,
  dur: ca  6'00"
• REQUIEM for soprano and baritone soloists, chorus (SATB),  2oboes, French horn,  Trumpet,  timpani and strings, dur: 22'00"

Total duration: ca 63'00"

 

על המבצעים: 

המקהלה הקאמרית כפר-סבא הינה מקהלת חובבים המונה כארבעים זמרות וזמרום. המקהלה הוקמה בשנת 1986 ביוזמתה של ג'ני גריג. המנצחת הראשונה על המקהלה הייתה פנינה איסרוב ז"ל. לאחר שנתיים החליף אותה דוד מורס. החל מספטמבר 1997 מנצחה ומנהלה המוסיקלי של המקהלה הוא אהרון חרל"פ. המקהלה פועלת כל השנים בחסות מחלקת התרבות של עיריית כפר סבא.

במשך השנים, הופיעה המקהלה בקונצרטים ובפסטיבלים שונים ברחבי הארץ ובאירופה, השתתפה בתוכנית למינויים א-קפלה ובקונצרטים למינויים עם תזמורות, הופיעה בפסטיבל אבו גוש, בטלויזיה ובשידור ישיר ב "קול המוסיקה". בשנת 1998 זכתה המקהלה בדיפלומת הזהב בתחרות הבינלאומית למקהלות "שירת הימים". בשנת 2000 יצאה המקהלה לסיור הופעות ברחבי ספרד ובאפריל 2003 הוזמנה המקהלה לסיור הופעות בהונגריה ע"י גאבור הולרונג מנצח מקהלת האקדמיה של בודפשט. במסגרת סיור זה הופיעה המקהלה בקונצרטים א-קפלה בבודפשט ובפטש וכמו-כן השתתפה ברקויאם של מוצרט עם תזמורת האקדמיה באולם הויגאדו בבודפשט תחת שרביטו של גאבור הולרונג.

לאחרונה שיתפה המקהלה פעולה עם מיטב התזמורות בארץ, ביניהן התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הקאמרית הישראלית והסינפונייטה באר-שבע ויחד הופיעו בהצלחה בסדרות קונצרטים ברחבי הארץ תחת שרביטם של המנצחים סטנלי ספרבר,ירון טראוב, רונן בורשבסקי ואהרון חרל"פ. המלווה הקבועה של המקהלה היא הפסנתנרנית טניה גלוזמן.

אנסמבל  זמרי המדריגל פועל כיום בניצוחו של דור מגן. בשנים 2015 עד 2023 ניצח על האנסמבל איתי ברקוביץ'. האנסמבל נוסד ב-1965 ע"י עוזית זדרויביץ׳-המנצחת והמנהלת המוסיקלית שלו עד 2015. ייחודו בכך שהוא ידוע כאנסמבל  קטן ואיכותי המתמחה בביצוע מוסיקת אקפלה, ובמשך שנים היה יחיד מסוגו בארץ.

לאנסמבל קונצרטים רבים ברחבי הארץ, במיטב הפסטיבלים ובבמות המובחרות, בהם שיתופי פעולה עם הרכבים כליים וסולנים והופעות בסדרות קונצרטים. האופרה "דוד ויהונתן", "תרנגולי הרנסנס" והמגניפיקט של ויולדי ביחד עם תזמורת הבארוקדה. קונצרט ברזילאי ו"תהילת ונציה" עם אנסמבל פניקס ועוד. האנסמבל פועל בתמיכת משרד התרבות, עיריית חיפה וקרן הכט.

האנסמבל הקאמרי הישראל נוסד בשנת 2025 על ידי מוזיקאים ישראלים מובילים יחד עם (ICE) האנסמבל הקאמרי הישראלי והמאסטרו הבינלאומי אריאל צוקרמן. כבר מיומו הראשון הוא מציב עצמו בחזית היצירה והביצוע בארץ, כגוף אמנותי חדשני המהווה בית לנגנים מצוינים מישראל ומהעולם. האנסמבל נולד מתוך הצורך ביצירת גוף שבו המוזיקאים עצמם מובילים את החזון והדרך– אמנותית וארגונית כאחד. זהו מרחב שבו חירות אמנותית וערבות הדדית אינן רק אידיאלים, אלא מציאות חיה המאפשרת למוזיקה לפרוח, להתחדש ולגעת בקהלים מגוונים. האנסמבל פועל מתוך מחויבות למצוינות, תוך טיפוח הדור הבא של נגנים ואמנים, עידוד יצירה מקורית ופיתוח התרבות והחינוך המוזיקלי בישראל. הוא מעניק במה למוזיקאים וליוצרים מכל גווני החברה, ומופיע באולמות קונצרטים, מוזיאונים, מוסדות חינוך וחללים אלטרנטיביים.

לצד פעילותו הקונצרטית, האנסמבל יוזם שיתופי פעולה עם אמנים מתחומי המחול, התיאטרון והאמנות החזותית, ומקדם פרויקטים חינוכיים וקהילתיים העוסקים בזהות, חברה ומגדר.

כעמותה עצמאית, נהנה האנסמבל הקאמרי הישראלי מחופש יצירתי מלא ופועל להנגיש מוזיקה לקהל הרחב, לטפח שפה תרבותית עשירה ורלוונטית, ולהציב את המוזיקה הקלאסית בלב השיח התרבותי של זמננו.

דור מגן, המנהל המוזיקלי והמנצח של זמרי מדריגל, שימש עד לא מכבר כמנהל המוסיקלי והמנצח הראשי של מקהלת אורטוריו ירושלים  2019-2021  ושל מקהלת אנימוזי של תיכון האקדמיה   2016-2019. למד כינור אצל רשי לבאות, אבי אברמוביץ' ואורה שירן, וטרומבון אצל אלי אהרוני ומיטשל רוס. למד ניצוח אצל ד"ר יבגני צירלין, ואחר כך באקדמיה בירושלים אצל פרופ' אבנר בירון ופרופ' סטנלי ספרבר.

היה חבר בפרויקט תדרים של אנסמבל מיתר, וניצח על האנסמבל בקונצרטים ובכיתות אמן עם המנצח פייר אנדרה ואלאד. ניצח על בכורות לאופרות "פירמוס ותסבי" של ישראל שרון, ו"אלברט" של משה זורמן, שתיהן במסגרת סדנת האופרה .IMVAJ ניצח על הבכורה לאופרה  ASD מאת שרית שליי במסגרת חג המוסיקה הישראלית. ב 2017 השתתף כמנצח בפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית בירושלים, שם שיתף פעולה עם אמנים כפרנץ הלמרסון, נבוקו אימאי, עינב ירדן וחמישיית תל אביב.

יאיר פולישוק, זמר בריטון ומנצח, נולד בישראל. הוא נחשב כיום לאחד מזמרי האופרה הבולטים והאהובים, והופעותיו באופרה הישראלית החדשה זוכות לאהדה רבה של הקהל והמבקרים. יאיר פולישוק היה חבר במיתר אופרה סטודיו, שם ביצע את פפגנו בחליל הקסם (מוצרט) ועוד. הוא זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל וקרן רונן. באופרה הישראלית שר את לפורלו ומזטו בדון ג'ובני ואת פיגרו בנישואי פיגרו (מוצרט); מוסטפה באיטלקייה באלג'יר (רוסיני); הרמן באהר בתיאודור (כנען); המרקיז בלה טרוויאטה, סילבנו בנשף מסכות והרוזן צ'פרנו בריגולטו (ורדי); הכובען והזחל באליסה בארץ הפלאות (זבה); חנוך לוין – האופרה ועוד. כמו כן ניצח על הפקות קהילתיות של חליל הקסם (מוצרט) באופרה הישראלית. בשנים האחרונות הוא בולט מאוד בפקידיו הראשיים כמעט בכל ההפקות של בית האופרה הישראלית.

נירי בועזסון, היא זמרת אופרה בולטת בחיי המוזיקה בארץ. נמצאת בשנתה האחרונה ללימודיה בביה״ס למוזיקה ע״ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, בכיתתה של פרופ׳ שרון רוסטורף-זמיר. מלגאית ״קרן רונן״ לקידום אמנים צעירים בתחום המוזיקה הקלאסית ומלגאית ביה"ס למוזיקה ואגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב.

נירי בועזסון היא בוגרת מקהלת אנקור, בה השתתפה כסולנית בהופעות בארץ ובעולם בפני מנהיגים וראשי מדינות, ואף הופיעה בפני האפיפיור פרנסיסקוס. השתתפה בהפקות עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, האופרה הישראלית ועם ארגון ״בית שלום״ יפן.

בשנים האחרונות שרה כסולנית במקהלה הקאמרית ע״ש גארי ברתיני בניצוחו של רונן בורשבסקי ובמקהלה הקאמרית של ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, וביצעה עמם בין היתר את מחזור שירי האהבה של ברהמס ,״דיקסיט דומינוס״ של הנדל ו"סטאבט מאטר" מאת פרגולזי. בועזסון הופיעה במגוון האופרות שעלו בביה"ס למוזיקה ואף שיחקה בתפקיד הראשי באופרה המקורית "מיץ פטל" שהועלתה בשיתוף עם התזמורת הסימפונית חיפה. נירי הופיעה עם הרקוויאם של אהרון חרל"פ ובניצוחו. נירי שרה כסולנית עם אנסמבל סולני תל-אביב את מחזור השירים ״שירים לנועה״ מאת עודד זהבי, בניצוחו של ברק טל.

איתמר לשם הוא נגן קרן מהמובילים בארץ, נולד ברחובות והחל בגיל 12 את לימודי הקרן. הוא השלים את התואר הראשון באקדמיה למוסיקה בירושלים וזכה במלגות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. כמו כן למד אצל דייל קלבנג'ר באוניברסיטת רוזוולט שבשיקגו והשתלם בכיתות אמן רבות. איתמר היה חבר בתזמורת הסימפונית ראשל"צ ובעונת הקונצרטים 19/20 ניגן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית וכן שימש כנגן ראשון אורח בתזמורת הפילהרמונית של ה-BBC .

איתמר מנגן בקביעות בתזמורת הדיוואן של דניאל בארנבוים. כסולן הופיע עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בארץ ובסיורים בדרום אמריקה ובאירופה וכמו כן הופיע עם מספר תזמורות בסין, שם ניגן גם רסיטלים והעביר כיתות אמן. בתחום החינוך המוזיקלי איתמר מדריך את קבוצת הקרנות של הפילהרמונית הצעירה ומלמד בביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה באוניברסיטת תל אביב.

אורית אורבך היא נגנית קלרינט וסולנית בינלאומית המתמחה בסגנונות מוסיקליים מגוונים. הופיעה כסולנית עם תזמורות רבות. ביניהן הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית ירושלים, הסימפונית של האגן, הסינפונייטה סן פרנציסקו, הפילהרמונית של בולגריה, של וורשה ועוד.  ייסדה את להקת "נשות חוה", המבצעת מוסיקה יהודית בסגנונות עכשוויים, ומופיעה במופעים ובפסטיבלים רבים בלונדון, ניו יורק, גרמניה, ספרד, אירופה, המזרח הרחוק ודרום אפריקה.

אורית מרצה למורים ותלמידים, מנחה כיתות אמן, מדריכה הרכבים ולהקות ומלמדת קלרינט, אלתור וטכניקות ייחודיות במוסיקה חסידית, בבתי ספר למוסיקה, אוניברסיטאות וסמינרים בארץ ובעולם. כמו כן שופטת בתחרויות בינלאומיות כגון תחרות פנדרצקי, פרס ראש הממשלה, תחרות שפירא ומבחני קרן התרבות אמריקה- ישראל.

מספר שנים ניהלה אורת אורבך את הקונסרבטוריון בהרצלייה, ושמונה שנים ריכזה את מגמת המוסיקה בתיכון קלעי בגבעתיים ובשנים האחרונות מרכזת את מגמת המוסיקה בקרית החינוך דרור ומרצה בסמינר לוינסקי. אורית היא מהמשתתפות הקבועות בפסטיבל "צלילים במדבר".

עוזי שלו נגן בסון ומוזיקאי יוצר, נולד בקיבוץ עין-דור ב-1961. למד נגינה בבסון אצל ולטר מרוז, זאב דורמן ומרדכי רכטמן ולאחר שירותו הצבאי כקצין השתלם בבית הספר ג’וליארד בניו יורק. משנת 1987 הוא משמש כנגן בסון בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. עוזי שלו הוא מוזיקאי רבגוני, המופיע עם הרכבים קאמריים רבים וכן כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועם תזמורות אחרות. הוא ניגן ביצועי בכורה רבים של יצירות ישראליות, שאחדות מהן הוקדשו לו, בהן הקונצ’רטו לבסון ולתזמורת מאת אהרון חרל”פ. ביצוע הבכורה של יצירה זו התקיים בינואר 2005, בנגינת עוזי שלו והפילהרמונית הישראלית. על ביצוע יצירה זו זכה עוזי שלו בפרס ע”ש עדן פרטוש לביצוע מצטיין של מוזיקה ישראלית לאמנים מבצעים (2005) מטעם משרד המדע, הטכנולוגיה והספורט. באמתחתו של עוזי שלו הקלטות רבות לרדיו ועל גבי תקליטורים. ב-1993 זכה תקליטור שלו ובו יצירות מאת טלמן בפרס השנתי למצוינות מטעם איגוד הקימעונאים למוזיקה באנגליה. ב-1998 יצא לאור תקליטור ובו יצירות לבסון מאת יוהן כריסטיאן באך בנגינתו, ביחד עם קאפלה איסטרופוליטנה. כמו כן הקליט את מכלול יצירותיו של יחזקאל בראון לבסון סולו.

המנצח סטנלי ספרבר הוא אחד המנצחים הבולטים בישראל, שימש בתפקיד המנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של תזמורת סימפונית חיפה בין השנים 2000 – 1985. לאור תרומתו המרשימה לקידום התזמורת ולהעשרת חיי המוזיקה בחיפה, הוחלט להעניק לו את התואר "מנצח כבוד" של התזמורת. הוא נולד בניו-יורק, סיים לימודי מוזיקולוגיה באוניברסיטת קולומביה ולימודי ניצוח בבי"ס ג'יוליארד. הוא ייסד את מקהלת "זמיר" בניו-יורק, עמה הופיע בישראל ב"זמריה" בשנת 1967. עלה לישראל בשנת 1972 ושנה לאחר מכן ניצח לראשונה על התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מאסטרו ספרבר ניצח על כל התזמורות המובילות בארץ. היה מנהלה המוזיקלי של המקהלה הפילהרמונית תל-אביב, ניצח על כל המקהלות המרכזיות בישראל ובמשך 16 שנים היה המנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של המקהלה הלאומית "רינת", עמה הופיע פעמים רבות בחו"ל. כן ניצח באופרה הישראלית החדשה על "סוויני טוד" מאת זונדהיים ובמסגרת בית האופרה של שנחאי ניצח על הרקוויאם של פורה, בביצוע בכורה בסין. ניצח על תזמורות באירופה ובארצות הברית וביניהן התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת פילהרמוניה הלונדוןנית, הפילהרמונית של אדמונטון, בוקרשט, קראקוב, בודפסט, סלוניקי, נובוסיבירסק והתזמורת הפילהרמונית ע"ש מרטינו בצ'כיה. כמו כן ניצח על התזמורת הסימפונית של באקו, אסטוניה, ליטא, סופיה, אוקלנד, על התזמורת הקאמרית של האמבורג ועל תזמורת פסטיבל קולורדו. מאז 1997 משתתף מדי שנה בפרויקט מיוחד של האופרה הלירית בשיקגו, באולם תזמורת שיקגו, במסגרתו מנצח על "המשיח" של הנדל, בהשתתפות תזמורת ומקהלה בת 2500 זמרים. בשנת 2012 הוא ניצח על הרקוויאם של ורדי בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית בעיר אורדאה ברומניה. באותה שנה, במסגרת פסטיבל ישראל, ניצח בבכורה ישראלית, על הקנטטה הליטורגית מאת פאול בן -חיים, בהשתתפות התזמורת והמקהלה של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.

היה המנצח הישראלי הראשון שהופיע בברית המועצות לשעבר, באזרביג'ן בשנת 1989 ובצ'כוסלובקיה בשנת 1990. במסגרת תפקידו כמנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית חיפה, יזם הזמנת יצירות חדשות רבות ממספר רב של מלחינים ישראליים. בשנת 1987 הוענק לסטנלי ספרבר אות אגודת הקומפוזיטורים כהוקרה "על פעילותו העקבית למען ביצוע יצירות ישראליות ועידוד המלחין הישראלי". בשנת 1992 קיבל יחד עם תזמורת סימפונית חיפה את פרס המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות לביצוע מצטיין של מוזיקה ישראלית. בשנת 2001 הוענק לו פרס משרד המדע, התרבות והספורט על תרומתו לחיי המוזיקה האמנותית בישראל. בשנת 2015 הוענק לסטנלי ספרבר פרס פרנק פלג "למפעל חיים" מטעם המועצה לתרבות ולאמנות על הישגיו האמנותיים בתחום המוזיקה.

במקביל לפעילותו האמנותית, עסק סטנלי ספרבר בהוראה, ובמסגרת זו הוא כיהן כפרופסור באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, במחלקה לניצוח. כיהן בתפקיד המנהל המוזיקלי של המקהלה הקאמרית של האקדמיה במהלך שלושים ושמונה שנה.

בנוסף לפעילותו המוזיקלית, סטנלי ספרבר הינו שחקן טניס פעיל ושופט טניס בינלאומי מוסמך. הוא מייצג את ישראל כשופט כיסא במשחקי גביע דיוויס בארץ ובחו"ל וגם בתחרויות מרכזיות ברחבי תבל.

על היצירות שבתוכנית: 

בקונצרט מיצירותיו של אהרון חרל"פ, מוצג מגוון רחב של יצירות המייצגות את מכלול מפעלו היוצר.

אהרון חרל"פ הוא מנצח מקהלות רב ניסיון, וכתיבתו המקהלתית היא מהחשובות והמרשימות בספרות המוזיקה למקהלה בישראל. "שירו לאדוני", על פי פרק צ"ו בספר תהילים, היא יצירה מרשימה ורבת הוד המיטיבה להדגים את סגנון הייחודי. ימירה זו, שהוקדשה למנצח דן פוגל ולמקהלת הקיבוץ הארצי, חוברה בשנת 1979.

"In MEMORIUM"-"יזכור" (או "לזכר") היא יצירה לתזמורת כלי קשת, המבוססת על יצירה המקורית למקהלת נשים ופסנתר. הטקסט של היצירה המקורית הוא מפרק מ"ג בתהילים, בו מתואר ייאושו של דוד, אשר נאלץ לברוח מפני שאול המלך ולגור בארץ אויב. הייאוש והצער שפקדו את ישראל החל מערב שמחת תורה, תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, כתוצאה מהברבריות ומזוועות האויב (חמאס), השפיעו על המלחין לכתוב את העיבוד החדש לתזמורת כלי הקשת. המוזיקה הכואבת והמרגשת מוקדשת לזכרם של כל אלה שאיבדו את חייהם באותו יום נורא, ובמלחמה המתמשכת שלאחריו.
הערות לתוכנית ל-IN MEMORIUM

הטקסט של תהילים מג, שהושר במקור על ידי מקהלת נשים בעברית, מעובד כעת לתזמורת כלי קשת בלבד, בהשראת אותו פרק תהילים ממש.

א  שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים, וְרִיבָה רִיבִי–    מִגּוֹי לֹא־חָסִיד; מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה    תְפַלְּטֵנִי.

ב  כִּי־אַתָּה, אֱלֹהֵי מָעוּזִּי–    לָמָה זְנַחְתָּנִי: לָמָּה־קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ,    בְּלַחַץ אוֹיֵב.

ג  שְׁלַח־אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ,    הֵמָּה יַנְחוּנִי; יְבִיאוּנִי אֶל־הַר־קָדְשְׁךָ,    וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ.

ד  וְאָבוֹאָה, אֶל־מִזְבַּח אֱלֹהִים–    אֶל־אֵל, שִׂמְחַת גִּילִי: וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר–    אֱלֹהִים אֱלֹהָי.

ה  מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי–    וּמַה־תֶּהֱמִי עָלָי: הוֹחִילִי לֵאלֹהִים, כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ–    יְשׁוּעֹת פָּנַי, וֵאלֹהָי.

 

"בת יפתח" היא אחת היצירות הנועזות שחיבר חרל"פ, והיא מתבססת על הטקסט המקראי של פרשת נדרו של יפתח הגלעדי וביתו, כפי שמופיעה בפרק י"א בספר שופטים. היצירה כתובה לשני זמרים סולניים, סופרן ובריטון, קרן יער ומקהלה מעורבת. היצירה מוקדשת להנרי קלאוזנר, ממייסדי מפעל הזמריה (כנס בינלאומי של מקהלות הנערך מידי כמה שנים בירושלים), ובוצעה בבכורה בשנת 1980, עם נגן הקרן, מאיר רימון ז"ל, והמקהלה הלאומית רינת בניצוחו של סטנלי ספרבר. המקהלה מספרת את הסיפור קורע הלב, הזמרים הסולנים מייצגים את יפתח ואת ביתו, ואליהם מצטרפת קרן היער, שנגינתה כמו מתבוננת מהצד ומגיבה על האירועים הדרמתיים.

הקונצ'רטו לקלרינט מס. 2 בוצע בבכורה לפני כעשור, בשנת 2016 בבודפשט בירת הונגריה, על ידי תזמורת דוהנאני-בודפוק, ונגן הקלרינט בנס ספס. היצירה נערכה מחדש במיוחד עבור נגנית הקלרינט אורית אורבך, אשר תנגן את היצירה בקונצרט.

שלושת הפרקים של הקונצ'רטו הם:

1. פרק מהיר בצורת הסונטה (Allegro con spirito)
2. נושא ווריאציות (Andante amoroso)
3. פרק סיום מהיר ווירטואוזי (Allegro vivace)

כל שלושת הפרקים של הקונצ'רטו הם בצורת אוריינטציה קלאסית (מחזורית ורונדו) ומתורגלים מחדש עבור הקלרינט ותזמורת כלי הקשת. השפה ההרמונית, שהיא בסגנון ניאו-רומנטי, היא טונאלית בתפיסתה עם אלמנטים פולי-טונליים מדי פעם.

סוויטה לבסון ולפסנתר היא אחת מהיצירות הניאו-קלאסיות של חרל"פ, והיא אחת מפירות עבודתם המשותפת של המלחין ונגן הבסון עוזי שלו, שלו הוקדש אף הקונצ'רטו לבסון ולתזמורת. ליצירה, שהולחנה בשנת 1975, ארבעה פרקים: אלגרטו, ואלס, לנטו וויואצ'ה.

רקוויאם, היצירה המרכזית בקונצרט, היא יצירה רחבת יריעה למקהלה, זמר סולן וזמרת סולנית ותזמורת, המבוססת על הטקסט של תפילת האשכבה הנוצרית (Requiem). ביצירה זו באים לידי ביטוי כל האיכויות של יצירתו – כתיבה מרשימה ואפקטיבית למקהלה ולתזמורת, מבע רומנטי מרגש, ותמצות. חרל"פ מצליח להביע מגוון רחב של רגשות בפרק זמן מצומצם יחסית לסוגה זו של יצירות ליתורגיות, תוך שהוא מביא לידי ביטוי את פרשנותו האישית לטקסט הטעון. הרקוויאם מוקדש לזכר כל אותם קרובים וחברים אהובים – בני משפחה, מורים, ועמיתים, שכבר אינם עימנו. כל מי שהשפיע טובה על המלחין, לא רק כמוזיקאי אלא גם כאדם. חרל"פ החליט להשתמש בטקסט הלטיני של הרקוויאם, מטרה ליצור אמירה אוניברסאלית, של תפילה למען המתים. בהיותו יהודי, בחר חרל"פ רק בטקסטים המשותפים לדתות הנוצרית והיהודית, כגון התפילה למנוחה עולמית ("המצא להם מנוחה נכונה על כנפי השכינה"), נבואת הנביא יחזקאל ("תקעו בחצוצרות"), יום הדין, ושבחים לאל האחד והיחיד.

שבעת פרקי היצירה מבוססים כאמור על פסוקים מתוך תפילת האשכבה הלטינית, והם מוצגים כאם בכותרות הלטיניות ובתרגום חופשי לעברית.

1. Requiem aeternam – המצא להם מנוחה נצחית ("הענק להם מנוחת עולם, אלוהים, ואור נצחי יזרח עליהם…").
2. Dies irae – יום הזעם, יום האימה ("יום של זעם! היום ההוא יפזר את היקום כאוד עשן, כעדות דוד והנביאים…").
3. Tuba mirum – חצוצרות הקסם ("החצוצרה, מפיצה צליל קסום… תאסוף את כולם אל מול כס המלכות").
4. Confutatis – בקשת מחילה ("עת המקוללים מושתקים ונידונים… צרפני אל הברוכים").
5. Hostias – מנחה ("לך, הו אדון, מנחה ותפילות, ולך נישא תפילות שבח").
6. Sanctus – ברכת הקדושה ("קדוש, קדוש, קדוש, אדון אלוהי צבאות; מלוא כל שמיים וארץ כבודך" (ע"פ ישעיהו ו ג)).
7. Libera me – שחרר את נפשי ("הצילני, ה', ממוות נצחי ביום הנורא ההוא… שחרר את נפשי ביום הדין").

בכל פרקי היצירה פונה המלחין ללבבותיהם של המאזינים בני כל הדתות, כשהוא משתמש בטקסט הלטיני העתיק, כדי לחבר את כולם למחשבות מאחדות של חמלה ותפילה לשלום.