יצירות שנכתבו במיוחד לפסטיבל על ידי מלחינים ישראלים, בביצוע נגני אנסמבל "צלילים במדבר". כמיטב המסורת, כל היצירות יוקלטו בזמן השמעתן.
האולפן החי הוא חלק ממסורת ארוכת שנים של הפסטיבל. במרכזו במה פתוחה לקהל הרחב, בה מבוצעות יצירות ישראליות בבכורה, בביצועים מושקעים על ידי טובי הנגנים בארץ. הקהל מוזמן לחוות חוויה מיוחדת, מגוונת באמירות, בביצועים מעולים, הנדירים במאוד במחוזותינו. האולפן הפתוח הוא מיזם רב חשיבות, המייצג נאמנה את חזונו הבלתי מתפשר של הפסטיבל להביא לבמה את המיטב של המוזיקה האמנותית, שנכתבת בארצנו. מפגש של דורות ושל סגנונות.
עמנואל וואל, 'שלישייה יהודית' לחליל, וויולה ופסנתר (15 דקות):
עמנואל וואל, מוותיקי המלחינים הירושלמים, מתייחד בסגנונו האישי, המלודי והחם, ובעושר של גוונים ורגשות. הוא חתן פרס יצירה לקומפוזיטורים מטעם ראש הממשלה בשנת 2013 וחתן פרס השרה לעליה ולקליטה לעולים יוצרים ע'ש יורי שטרן בשנת 2014. וואל נולד בשנת 1938 באודסה (אוקראינה), והוא בוגר הקונסרבטוריון ע'ש סטוליארסקי באודסה והאקדמיה למוסיקה במוסקבה. הוא עלה ארצה בשנת 1990, והפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי היצירה המוסיקלית בירושלים. עמנואל וואל לימד בקונסברטוריון 'הסדנה' בעיר, והשתלב במספר רב של מיזמים יצירתיים, ביניהם סדנאות מחול ותיאטרון.
וואל השלים עד כה מאה וארבעים יצירות, ביניהן ארבע סימפוניות, שלושים וארבע סונטות לכלי נגינה שונים, יצירות קאמריות, מחזורי שירים לקול ולפסנתר, יצירות למקהלה ויצירות לפסנתר. ביצירותיו יש מקום מיוחד לעולם המוסיקה היהודית, והוא מתאר את סגנונו כשילוב בין מוסיקה קלאסית בת זמננו לבין מוסיקה חסידית. מאז עלותו ארצה הפיק עמנואל וואל למעלה משלושים מופעים שונים מיצירותיו.
'שלישיה יהודית' לחליל ויולה ופסנתר חוברה בשנת 2020, והיא בארבעה פרקים. הפרק הפותח והפרק המסיים הם פרקים דרמתיים העוסקים במתח שבין אנושיות לרודנות. בעוד שהפרק הראשון מתסיים במצב רוח עצוב, אפילו מיואש, הרי שהפרק האחרון מסתיים בתקווה. לפרק השני כותרת 'בשיר וקול תודה', וסגנונו מתכתב עם מוזיקה הכליזמר המזרח אירופאית. גם לפרק השלישי כותרת 'תפילה – ברח דודי', והוא מתכתב עם מנגינת חזנים עתיקה.
את יצירתו של עמנואל וואל מבצעים הנגנים הירושלמים וולדימיר סילבה בחליל, אלכסנדר שוחט בוויולה ומינה דשבסקי בפסנתר.
אפרת-רחל גרליך, 'עולם חדש נחריבה' לטרומבון ופסנתר (7 דקות):
אפרת גרליך נולדה בירושלים והיא בוגרת האקדמיה למוסיקה בתיאוריה ובחינוך מוסיקלי. בסיום האקדמיה עסקה אפרת כעשר שנים בנגינת ג'אז ומוסיקה אתנית והייתה חברה בהרכבים שונים. בגיל ארבעים ושמונה, בעידודה של 'המלחינה ציפי פליישר, התחילה אפרת לעסוק בעיבוד שירים ובקומפוזיציה. יצירתה הראשונה, האורטוריה 'דניאל', טרם בוצעה בשלמותה. אפרת כותבת לכלי סולו, מוסיקה קאמרית, מוסיקה תזמורתית ומקהלתית.ביניהן 'חלום נבוכדנצר' לפסנתר סולו, 'פתח לנו שער' לקרן סולו, 'דפיקות הלב', תרועה לירושלים החדשה לארבע חצוצרות, מקהלת נשים ותזמורת, ופנטסיה קונצרטנטית לזכר יהודי מונסטיר, שנספו בשואה. יצירותיה בוצעו בפסטיבלים שונים בארץ ובעולם.
היצירה 'עולם ישן נחריבה' נכתבה בשנת 2021 במחאה נגד הסדר העולמי החדש, השולט בארץ ובעולם, ודוחק את האופי הייחודי של כל אדם לטובת מכונות אדם, בהן קל לשלוט והן מחוסרות מחשבה עצמאית ויצירתית. את העולם הישן מייצג הטרומבון המנסה שוב ושוב להשמיע את ניגונו הישן, השב ונרמס על ידי גלגלי הסדר העולמי החדש המיוצגים על ידי הפסנתר. בניגוד ליצירותיה האחרות של גרליך, אין כאן אור בקצה המנהרה והיצירה מסתיימת ב'נצחון' החדש, תוך רמיסה סופית של הישן והטוב.
את יצירתה של אפרת-רחל גרליך מבצעים נגן הטרומבון נמרוד כץ והפסנתרנית מינה דשבסקי.
טל כהן,Arena y Mar'' לנבל סולו (4 דקות):
טל כהן, בת 30, נולדה ומתגוררת בחיפה. בעלת תואר ראשון בקומפוזיציה מאוניברסיטת חיפה, בהצטיינות. סטודנטית לתואר שני בקומפוזיציה, גם הוא באוניברסיטת חיפה. בימים אלו כותבת את עבודת התזה, העוסקת בהשפעות עממיות ביצירות מודרניות ישראליות. השפעות אשר באות לידי ביטוי ביצירות במודע ולא במודע על ידי המלחינים. גם יצירותיה מתמקדות בעיקר בהשפעות עממיו המגיעות ממסורות שונות. עובדת כמורה ומדריכה למוזיקה. בהוראתה, דוגלת בחשיפת תרבויות מוזיקליות מגוונות, תוך הלמידה והכרה של כלי ביצוע ומסורות.
על יצירתה 'Arena y Mar' כותבת המלחינה: את היצירה כתבתי כצורת מחקר על הכלי. בחרתי להתמקד ביכולות הנבל ככלי קונטרפונקטי ולהתנסות בכתיבה לשני קולות מקבילים הנעים יחד. ביצירה ישנו שימוש במוטיבים מלודיים המתפרקים ומתחברים למוטיבים חדשים על גביהם. בנוסף, ישנו שימוש אקספרסיבי בקווים מלודיים הנעים בין כרומטיות, במקצבים אסימטריים ובחזרתיות המניבה בכל פעם נקודת מבט חדשה.
ניקה קושניר, שש תמונות חיפאיות (6 דקות):
מלחינה ואקורדיוניסטית. בגיל שלוש עלתה ארצה מאוקראינה. גדלה בנוף הגליל, נצרת עילית לשעבר. כיום, מתגוררת בחיפה. בעלת תואר ראשון במוסיקולוגיה ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. למדה אקורדיון בצרפת, ולאחר שובה ארצה, למדה אצל האקורדיוניסט אמיל אייבינדר. בעלת תואר שני בחינוך מוסיקלי וכיום כותבת תזה בהנחיית פרופסור עודד זהבי, במסגרת לימודים מתקדמים בקומפוזיציה באוניברסיטת חיפה. יצירתה 'משרד הבריאות מודיע' לקול ופסנתר (הלחנה של הנחיות משרד הבריאות בתקופת הסגר הראשון) בוצעה בחג המוסיקה הישראלית 2020. יצירתה 'שתי קונכיות', לטקסט של המשורר ט' כרמי תבוצע בחג המוסיקה 2021. בין יצירותיה 'תשעה מצבי רוח לרביעית מיתרים', 'טרגיקומדיה לבסון סולו',"clarinet et piano' והשיר 'מחבואים' מאת המשורר ט' כרמי לקול ופסנתר.
על היצירה 'שש תמונות חיפאיות לנבל סולו' כותבת המלחינה: היצירה חוברה בהשראת נופיה ואנשיה של העיר חיפה, בה אני מתגוררת, והתחושות שהעיר מעוררת בי. היצירה מורכבת משש תמונות נוף. התמונה הראשונה, מתחילה ברצף צלילים עולים ויורדים כמעין עליות וירידות אל ומההר. התמונה השנייה מציגה קבוצות של צלילים במרחק רב אחת מן השנייה כעין הר המחולק לאזורים. התמונה השלישית ממשיכה בתנועתיות מן הפרק השני אל אזור חדש בעיר ומבטאת מקצבים ערביים וקישוטים הבאים מן המוסיקה הערבית. התמונה מסתיימת בסלסולים שכמו נותנים לנבל לצלצל כמו עוד. התמונה הרביעית מציגה צליליות קצת שונה כניסיון להציג אזור אחר של הר הכרמל ובעקבותיו ירידות ועליות כמעין הליכה מתמדת במדרגות. התמונה החמישית פותחת במקצב דומה למקצבים הערביים שבפרק השני וממשיכה בהליכה בעיר. בתמונה זו נתתי הנחייה לנגנית הנבל, 'לנגן כמו מרחוק, כמו הקרן, אצל מאהלר, הנשמעת ממרחק'. הרעיון היה לייצר בתוך התמונה צלילים ממרחקים שונים, כעין התרחקות מהעיר ונקודת מבט עליה, ממרחק. התמונה השישית היא התמונה הקצרה ביותר והיא מעין מבט ממעוף הציפור על העיר, בחטף. אני מבקשת להקדיש את היצירה לעיר חיפה, על הפסקותיה, המגוון האנושי שבה ועשרות המדרגות.
דנה מזל זיו, דודי ירד לגנו לנבל ואלקטרוניקה (8 דקות):
דנה זיו נולדה בחיפה בשנת 1991, ועברה לארה"ב עם משפחתה בשנת 2000 בגיל 8 וחזרה ארצה בסוף שנת 2009. בשנת 2016 הוענקה לדנה מלגת הצטיינות בתחום הקומפוזיציה מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל על שם שרת וב-2020 השלימה את לימודיה לתואר ראשון במוסיקה באוניברסיטת חיפה והמשיכה ללימודי תואר שני בקומפוזיציה. בין מוריה הבולטים באוניברסיטה: איתן שטיינברג ועודד זהבי. כיום דנה מנהלת פרויקט בארכיון המוסיקה ב'אנו – מוזיאון העם היהודי' לצורך הנגשת פרטי הארכיון לקהל הרחב בצורה אינטרנטית (מעל 25,000 הקלטות מקהילות יהודיות שונות מהתפוצות). בין יצירותיה של דנה: 'Swimming in Air' לעוד, קלרינט וויולה, יצירה זו זכתה בפרס ראשון בתחרות איתי ווינר בשנת 2015, Kur-ur-ra' ', למקהלת נשים, 'Balanophoraceae' , לפסנתר וקלרינט, ועוד.
על יצירתה 'דודי ירד לגנו' כותבת המלחינה: הבקשות הן תפילות לילה הנאמרות ביום שבת לפני תפילת השחרית בימי החורף ומקובלות בקרב בני עדות המזרח וצפון אפריקה. היצירה 'דודי ירד לגנו', קרויה על שם הפיוט הראשון מתוך סדר שירי הבקשות של יהודי מרוקו אשר משמש להצגת נובת (סולם) השבוע. הנוסחים של פיוט זה נוטים להיות ארוכים ומעוטרים יחסית לנוסחים אחרים של הבקשות. ביצירה כלולים ציטוטים מתוך נוסחים מרוקאים שונים לפיוט. בנוסף נכללות ביצירה כמה הקלטות נדירות של הפייטן דוד בוזגלו ותלמידיו שרים תפילות מתוך הבקשות (תרומת אנו – מוזיאון העם היהודי). ליצירה שני חלקים, החלק הראשון מבוסס על מקצב פוליריתמי 2:3 עם מרקם אשר הולך ומתמלא תוך כדי שימוש בלופר. חלק זה כולל גם מרכיב של אלתור (אופציונלי). החלק הראשון מסתיים במנגינה חד-קולית המורכבת מציטוטים מתוך הפיוט. החלק השני של היצירה משלב בתוכו את ההקלטות ובנוסף כולל פסקול מוקלט מראש של המנגינה החד-קולית המופיעה בחלק הראשון. היצירה מסתיימת בהשמעת הקלטה של דוד בוזגלו ותלמידיו שרים את אחד מהנוסחים של 'דודי ירד לגנו.'
את שלוש היצירות לנבל בתוכנית מנגנת הנבלאית גיתית בועזסון.
איל מלכינסון, 'הגן של גבריאל פורה', לזמרת, צ'לו ולפסנתר, מחווה לגבריאל פורה (22 דקות):
איל מלכינסון, יליד ישראל, 1961, מתגורר בשימשית, שבעמק יזרעאל. איל מחלק את זמנו בין עבודתו כמהנדס בחברת הייטק, וכמוסיקאי: צ'לן, פסנתרן, מלחין ומעבד. יצירותיו הראשונות של איל הולחנו בגיל 15, ובוצעו באקדמיה למוזיקה בתל אביב בשנת 1976. כנער זכה במלגות קרן שרת בצ'לו ובקומפוזיציה. איל למד צ'לו והלחנה במשך שנת לימודים באקדמיה למוסיקה בירושלים (1986) אצל שמואל מגן ומארק קופיטמן. בשנת 2006 למד אייל ליווי פסנתר במגמה הווקאלית עם יונתן זק באקדמיה למוסיקה בתל אביב. איל נגן פעיל המנגן מוסיקה קאמרית כפסנתרן וצ'לן, ומלווה זמרים בסדנאות וקונצרטים. איל חבר כצ'לן באנסמבל בארוקאמרי בהדרכתם של אבנר איתי ומיכאל מלצר.
איל הלחין עד כה מספר יצירות קאמריות וכן אופרה 'גדולה' בשלוש מערכות המבוססת על הסיפור המקראי על קין והבל בשם: 'קול דמי'- רטרוספקטיבה ביקורתית על המשפחה האנושית הראשונה ויחסה לטבע. אופרה זו, פרויקט של שלוש שנים שהסתיימה ב-2015, כתובה לקאסט של חמישה זמרים, תזמורת סימפונית מלאה ומקהלה.
'הגן של גבריאל פורה' היא מחזור שירים בתרגום לצרפתית שחובר כמחווה לפורה, שהיה ויישאר פופולרי בזכות יצירותיו המוכרות לנו מהתקופה האמצעית של עבודתו היוצרת. אך יש גם פורה אחר, פורה נועז, פורץ ומתווה דרך, מחבר בין המוסיקה הרומנטית של הרבע האחרון של המאה ה-19. פורה של צלילים ומצלולים חדשים ברוח המוסיקה האימפרסיוניסטית והג'ז של תחילת המאה ה-20 בצרפת. היצירות שחיבר פורה בסוף ימיו, שפתן המוסיקלית שונה מכל מה שאנחנו רגילים בו, והן לדברי מלכינסון "יפות עד כדי כאב". ביצירתו הוא משתמש בשירים שחיבר לפני כעשור, ומחבר בינם לבין השראתו הייחודית של פורה. הוא תרגם את שיריו לצרפתית לשם שלמות המחווה. בחירת הכלים המבצעים, צ'לו ופסנתר, אינה מקרית, כי אלו הכלים עליהם מנגן המלחין עצמו. יחד עם השירה הופכים כולם לישות מוסיקלית אחת.
את היצירה מבצעות הפסנתרנית דלית רינת-עוגב, הצ'לנית חמוטל מרום והזמרת טל מלכינסון.
יונתן בר און, 'נשימת היער' לחליל, כינור, צ'לו וקונטרבס (7 דקות):
יונתן בר-און, בוגר תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים במסלול יצירה רב-תחומית וכעת סטודנט תואר שני במסלול מוסיקה למדיה. פסנתרן, נגן עוד וגיטרה, מלחין ומעבד במגוון סגנונות, וכן מפיק באולפנו הביתי מוסיקה לתיאטרון ולוידאו. הגדילה בבית מעורב של אמא עולה מבגדד ואבא דור שני מאירופה העניקה לו אוזן ונגיעה בעולמות השונים ובתרבויות מגוונות, וכך הוא לוקח חלק בסגנון מוסיקלי חדש המתהווה מהיתוך הנשמה של המזרח עם המסורת המוסיקלית של המערב. יונתן הינו הספרן של תזמורת 'ירושלים מזרח ומערב', בן 30, נשוי לנעמה וגר בירושלים.
על יצירתו, 'נשימת היער״, כותב המלחין: ליצירה שלושה פרקים, והיא מבקשת לתפוס את הרחשים והתנועות שמרכיבים את הטבע השקט והפראי של היער, שמתקיים כספירה נפרדת בעלת סדר ייחודי לה. הפרק הראשון, Vivace, מתאר את החיים ביער – החיות והנחלים, הפירות, האדמה, העצים והרוח העוברת בין הגזעים והענפים ומניעה את עליהם. הפרק השני, Largo , מתמקד במוות השוכן ביער לצד החיים והתנועה – השיבה המתמדת של כל מי שסיים בו את מעגל חייו וחזר לאדמתו. הפרק השלישי, Allegro, מבקש לשרטט את התקווה שגלומה ביער, הצעדה המתגברת ככל שאנו מתקדמים בתוכו ומבינים כמה למדנו להכירו, כעולם נפרד וייחודי שהסכים להיות לנו לבית לזמן קצר, רגע לפני שאנו יוצאים ממנו וחוזרים למרחבים המוכרים והטבעיים לנו.
את יצירתו של יונתן בר-און מבצעים שלי גודין בחליל, שירה שושן בכינור, אושרי שתיל בצ'לו וקאי ג'אק בקונטרבס.
עידו שירום, 'קוסמיקה' (Cosmica) לגיטרה חשמלית ופסנתר (10 דקות):
עידו שירום הוא מלחין ירושלמי וותיק, ואורח קבוע בפסטיבל "צלילים במדבר". שירום מביא אל הבמה סגנון אישי מאוד, המתייחס באופן עמוק ומיסטי, דתי כמעט, לרוח המקום והתקופה. שפתו האמיצה, מתכתבת עם סגנונות הרוק והמינימליזם.
בשני הפרקים של יצירתו, 'קוסמיקה' מביא עידו שירום לכדי מיצוי סגנוני את הרוח הפוסט מינימליסטית רוחנית, המושפעת מרוק, שמאפיינת את כתיבתו מראשיתה. במקום חזרות עם שינויים קטנים כמו במינימליזם יש פה חזרות מעטות עם מלודיות ,מוטיבים, הובלת קולות ופיתוח ברוח הקלאסית. היצירה מבטאת את הספירה הקוסמית שקשורה לבריאה, ליקום הגלקסיות ולאלוהים. היצירה מתחילה בנושא חד ודרמתי, המבטא את הכאוס ביקום. אל נגינת הגיטרה החשמלית מצטרף הפסנתר באקורד דחוס הנותן צבע מרחף, ואז מופיע הנושא השני, המבטא גם הוא את הכאוס הקר של היקום אינסופי. הפרק מתפתח מחומרים אלה למגוון של דרכי ביטוי, ומסתיים במסתוריות קוסמית, כאילו ממתין היקום להתגלות אלוהית. הפרק השני מתחיל בחיזיון לילי, אפל והזוי. זהו טירוף הלילה הרוחני הקשור לאנושות המצויה בחשכה, ומשתוקקת לגאולה. הנושא הראשי של הפרק מוצג בגיטרה החשמלית, באופי תזזיתי ומהיר. בסיום הפרק מציג הפסנתר צלילים נמוכים בפסנתר, ועליהם מנגנת הגיטרה נושא חדש, דרמתי ומואר, המבטא את ניצחון האור הקוסמי, את ההתגלות האלוהית.
את יצירתו של עידו שירום מנגנים אסף מוסקוביץ' בגיטרה חשמלית ויאיר ליטמן בפסנתר.
ביוגרפיות של המבצעים ומילות השירים שבתוכנית, יחולקו לקהל המאזינים שיגיע לקונצרט.