לתשומת ליבכם
המופע הינו ללא תשלום, ואין צורך בהזמנת כרטיסים. הנכם מוזמנים להגיע ולבחור לכם מקום כרצונכם.
תזמורת סימפונט רעננה, מקהלת אורטוריו ירושלים בניצוח עומר אריאלי.
סולנים: תומר רוזן – פסנתר, אדוורד דרצ'וב – פסנתר, דור עמרן – מנדולינה, יונית שקד גולן – אלט.
תוכנית המופע:
"רונדו פנטסיה מהיום שלפני" לפסנתר ולתזמורת מאת תומר רוזן
(בכורה בהזמנת הפסטיבל)
פרק ראשון מקונצ'רטו לפסנתר אופוס 16 בלה מינור מאת אדוארד גריג
קונצ'רטו לכינור אופוס 78 מאת מרק לברי בעיבוד למנדולינה
(עיבוד: דור עמרן), לציון מאה ועשרים שנה להולדתו של המלחין
"דמותה" – מחזור שירי רחל מאת מרדכי זעירא לזמרת אלט, מקהלה ותזמורת
(בכורה של היצירה, עריכה, עיבוד ותזמור: מיכאל וולפה)
על היצירות בתוכנית:
"רונדו פנטזיה מהיום שלפני"
היצירה נכתבה לפני פרוץ המלחמה, תחילה תחת הכותרת "רונדו". היצירה נכתבה בהשראת שיר אהבה מהמאה החמש עשרה, בלחן של ז'יל בנשואה, ועוסקת ביופי, בהתרגשות ובלהט. בשל נסיבות הזמן שונה כותרתה, והיא מהווה מעין זיכרון מהימים שלפני המלחמה. היצירה הוזמנה על ידי פסטיבל "צלילים במדבר" העשרים ושישה. תרגום חופשי של השיר שבהשראתו חוברה היצירה:
משהו מתוק בעיניה של גברתי גורם לי לצחוק ולחייך.
משהו בהליכתה, בדבריה, מצית בי איזו אש, ישר בלהבות.
Les tres doulx yeux du viaire madame – Me font souvent rire et joye mener.
Son doulx maintieng et son tres doulx parler – M'ont mis ans feu d'amours droit en la flamme.
קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת בלה מינור, אופוס 16, מאת אדוארד גריג
אדוארד גריג (1843-1907Edvard Grieg, ) נחשב הנחשב למלחין הלאומי של נורבגיה, ואחד המלחינים החשובים של הרומנטיקה הלאומית המאוחרת.
הקונצ'רטו לפסנתר בלה מינור, אופוס 16, הוא אחד מהקונצ'רטי הידועים והאהובים ביותר ברפרטואר הרומנטי. הוא מושפע מהקונצ'רטי של שומאן, שופן ומנדלסון, ויוצק אל מסורת הקונצ'רטו התלת פרקי תכנים מלודיים, שמקורם במוסיקה העממית של עמי הצפון. הקונצ'רטו על כן לצד היותו קומוניקטיבי מאוד ושובה את לב המאזינים, יש בו גם חידושים רבים לתקופה בה הוא נכתב. לא פלא הוא שמלחינים רבים הושפעו מיצירה זו. הפרק הראשון (Allegro molto moderato) של הקונצ'רטו, אשר ינוגן הקונצרט, נפתח בדרדור תופים ובאקורד יחידי של התזמורת, ומימנו מתפרץ הפסנתר במפל של אוקטבות מהירות, בדומה לפתיחת הקונצ'רטו של שומאן. מכאן מתפתח הפרק עצמו על שלל מנגינותיו היפות, הערוכות בצורת הסונטה.
קונצ'רטו לכינור ולתזמורת אופוס 78 מאת מרק לברי, בגרסה למנדולינה ותזמורת
מרק לַבְרִי, מגדולי היוצרים בתולדות המוסיקה הישראלית, נולד בדצמבר 1903, וממש בימי הפסטיבל אנו חוגגים את יום הולדתו המאה ועשרים. לברי נולד והתחנך בריגה, כיום בירת לטביה, השתלם באדריכלות ובמוסיקה בגרמניה, והחל לפעול בהצלחה גדולה כפסנתרן, מנצח ומלחין בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון, חזר לריגה, ובסופו של דבר עלה ארצה, בשנת 1935. לברי הפך לאחד מהיוצרים המרכזיים בחיי התרבות בישוב. הוא חיבר את האופרה העברית הראשונה "דן השומר", את הפואמה הסימפונית הראשונה "עמק", יצירות לתזמורת, יצירות לסולנים ולתזמורת, מוסיקה קאמרית, מוסיקה למקהלה, ואינספור עיבודים לזמר עברי. לברי ניצח על מקהלת "קול ציון לגולה", על התזמורת הסימפונית של רשות השידור בירושלים, וניהל מוסיקלית הקלטות רבות של מוסיקה ישראלית, אמנותית ופופולרית, שמצויות כיום בבית הספרים הלאומי. בשנת 1962 הוזמן לברי על ידי ראש עיריית חיפה, אבא חושי, לגור בעיר, והוא הפך לדמות מרכזית בחיי התרבות של חיפה. הוא ניצח על התזמורת הסימפונית של חיפה, המשיך לחבר יצירות רבות, המתייחסות לחיים בארץ, והוביל סגנון אישי וייחודי, המכונה לא אחת "הסגנון המזרח ים-תיכוני". במהותו היה לברי מלחין לאומי רומנטי, ויצירותיו הן מהיפות והחשובות בספרות הקונצרטית של הארץ.
בשנת 1967, זמן קצר לפני שהלך לעולמו כתב לברי: "כאשר מנסה אני לנתח את יצירותיהם של חברי וגם את יצירותיי, אני מגיע לידי מסקנה, כי מעטים מאיתנו יכלו להימנע מן ההשפעה של הווי ארצנו, מהנוף שלה, מהפולקלור של העדות השונות היושבות בה, ובעיקר מהשפעת השפה – שפת התנ"ך והשירה העברית המודרנית כאחד. ואף על פי שכל אחד הולך בדרכיו שלו ויוצר מוזיקה בהתאם להשקפותיו ולפי כישרונותיו, ישנה כבר נימה משותפת ביצירותיהם של הקומפוזיטורים הישראליים – שלא יכול היה להיות אצלם אילולא ישבו בארץ – משהו שאנחנו קוראים לו "מוזיקה ישראלית"… אני רוצה שיצירתי תעורר אצל המאזינים את אותם הרגשות, הרעיונות והרשמים שנתנו לי את ההשראה לכתיבת היצירה…"
הקונצ'רטו לכינור של מרק לברי הושלם בחודש דצמבר, 1938, בתקופה כבר היה סגנונו העברי מעוצב, והתאפיין בקרבה לנופי ולצלילי המולדת, אליה התחבר בכל נימי נפשו. מוראות התקופה השפיעו על האופי הלירי והמלנכולי של חלקים רבים ביצירה. הקונצ'רטו נכתב עבור הכנר אנדריאס וייסגרבר, חברו של לברי, שביצע אותו לראשונה ביוני 1939 עם תזמורת הרדיו של פלשתינה. לברי העיד על יצירתו שהיא "יצירה קונצרטנטית טהורה, אך אפשר למצוא בה הרבה שלא יכול הייתי לכתוב אלא בארץ". לקונצ'רטו שלושה פרקים. הפרק הראשון הוא פרק מהיר (Allegro) בצורת הסונטה, המסתיים בקטע סולו לכינור (קדנצה), המתחבר אל הפרק השני, שגם הוא מהיר (Allegro), והפרק השלישי מהיר מאוד (Vivace) במקצבי מחול.
את תפקיד הכינור עיבד הסולן דור עמראן למנדולינה, וזוהי נגינת בכורה של נוסח זה.
"דמותה" – מחזור שירי רחל לזמרת אלט, מקהלה ותזמורת מאת מרדכי זעירא
המלחין מרדכי זעירא (1905-1968) השאיר אחריו עשרה לחנים לשירתה של המשוררת רחל בלובשטיין. לחנים אלה צורפו על ידי המלחין לספר הכולל של לחניו, אשר יצא לאור בשנת 1960 בהוצאת תרבות וחינוך. הלחנים מופיעים בסוף הספר, בשער נפרד, שכותרתו "דמותה". לכמה מהלחנים חיבר מרדכי זעירא ליווי פסנתר. הוראות המפעם באיטלקית, ריבוי ההנחיות בכל שיר, מעידים כי כוונתו הייתה ליצור מחזור שירים שלם, המספר סיפור. כתב היד של שירים אלה כולל רמזים לליווי פסנתר גם ללחנים האחרים, שפורסמו ללא ליווי. בשנות חייו האחרונות, העמיק מרדכי זעירא בלימוד תורת המוזיקה ובתזמור, וביקש להביע את עצמו לא רק כמלחין, אלא גם בקומפוזיטור. הוא השתתף בסדנאות של מלחינים קונצרטיים בארץ, ולהערכתי מבחינת הסקיצות שהשאיר אחריו כוונתו הייתה ליצור אורטוריה המוקדשת למשוררת רחל, כחלוצה ויוצרת, כאישה גיבורה וכמיתוס של תקומת העם בארצו. המשוררת מוצגת בראשית המחזור כחלוצה עבריה, ובהמשך היא חווה חוויות רגשיות נוגעות ללב, נופלת למשכב בשל מחלה קשה, ונפרדת מן העולם בכאב גדול אך גם בשירת הלל למפעל החלוצי אליו היא משתייכת.
מתוך לימוד הלחנים ואופן רישומם, ערכתי יצירה לזמרת אלט, מקהלה ותזמורת, המתייחסת לכוונותיו של זעירא, תוך מעורבות שלי כיוצר, בבנייתם של מבואות ומעברים, המבוססים בעיקר על לחן לשיר אחד, שאיננו של המשוררת רחל, אך לבטח מתכתב עם עולם שיריה. כוונתי היא לשיר "היו לילות" אותו הלחין מרדכי זעירא למילותיו של יעקב אורלנד, שיר שזכה לעדנה מחודשת עם צאת האלבום "היו לילות" של אסתר עופרים, שמרביתו הוקדשה ללחניו היפים. האלבום, שהתפרסם מאוד בראשית שנות השישים, החזיר את מרדכי זעירא אל מרכז הבמה. להערכתי, ממש במקביל לפרסומו המחודש, חזר מרדכי זעירא אל לחניו לשירת רחל, וניסה לערוך אותם למחזור שירים אמנותי שכותרתו "דמותה". מוטיבים מהשיר "היו לילות", אשר זוכה עד היום לפופולריות רבה, מעטרים את המעברים בין הלחנים הלא ידועים, ולקראת הסוף פורצת מנגינת השיר כולו כאפילוג, לפני השיר המסיים את המחזור.
חיבורו של מחזור שירים מסוג זה מהווה אתגר גדול, הן מן ההיבט המחקרי, והן מן ההיבט האמנותי. ניסיתי לשרת בנאמנות את המלחין הגדול והנערץ עליי ואת המשוררת המופלאה, רחל בלובשטיין סלע, ששירתה היא מן המתנות הגדולות ביותר שניתנו לדוברי העברית בדורות האחרונים. ביקשתי לתת ביטוי לסגנון העיבוד המזרח ים תיכוני, בהשראתם של שני קומפוזיטורים חשובים, אשר הרבו לעבד את לחניו – משה וילנסקי ופאול בן חיים, וגם נתתי ביטוי לסגנון שירת המקהלה הפשוט והקהילתי, ברוח הזמן ותרבות השיר של המשוררת רחל והמלחין מרדכי זעירא, חלוצי התרבות הארצישראלית. שותפה חשובה למפעל חייו של מרדכי זעירא, במהלך כמעט כל שנות פעולתו היוצרת, הייתה הזמרת שושנה דמארי, אשר הרבתה לשיר את שיריו בהופעותיה. קולה הנמוך וגישתה לטקסט, הן בתוכנו והן בהטעמתו, היוו מקור השראה חשוב ללחניו. בחרתי על כן להתאים את השירים לקול נשי נמוך, אשר יתכתב בגוון ובמבע עם קולה הייחודי של שושנה דמארי.
אלה הם השירים שבמחזור, על פי סדרם:
א. עם שחר
נֵבֶל מַיִם בַּיָּד עַל הַשֶּׁכֶם
מַעְדֵּר, מַגְרֵפָה וָסַל –
לְשָׂדוֹת רְחוֹקִים, לֶעָמָל.
מִיָּמִין – הָרִים כְּמִשְׁמֶרֶת,
מֶרְחֲבֵי שְׁדֵמוֹת לְפָנַי,
וְרָנִים בִּי עֶשְׂרִים אֲבִיבַי.
מְנָת חֶלְקִי עַד הַגִּיעַ קִצִּי:
קָמָתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת בַּשֶּׁמֶשׁ
וַעֲפַר דְּרָכַיִךְ. אַרְצִי.
ב. זמר נוגה
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
ג. בחולי
מַה לֵּאֶה הַלֵּב בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת,
בְּלֵילוֹת לֹא-שְׁנָת מַה כָּבֵד הָעֹל.
הַאֶשְׁלַח יָדִי לְנַתֵּק הַחוּט,
לְנַתֵּק הַחוּט וְלַחְדֹּל?
אַךְ הַבֹּקֶר אוֹר; בְּכָנָף זַכָּה
עַל חַלּוֹן חַדְרִי הוּא דוֹפֵק בַּלָּאט.
לֹא אֶשְׁלַח הַיָּד לְנַתֵּק הַחוּט.
עוֹד מְעַט לִבִּי, עוֹד מְעָט!
ד. העברת ידך
הֶעֱבַרְתָּ יָדְךָ בְּלִטּוּף מְפֻזָּר
עַל רֹאשִׁי הַכָּפוּף קִמְעָה,
וְעַצֶּבֶת פִּתְאֹם בְּנִטְלָהּ הַקַּר
אֶת לִבִּי לָחֲצָה עַד דִּמְעָה.
הַאֻמְנָם הַגּוֹרָל הוּא לְלֹא-נֶחָמָה
וְהַכּוֹס תִּשָּׁתֶה עַד תֹּם?
וְאָדָם לְאָדָם עַל פְּנֵי אֲדָמָה
כְּכוֹכָב לְכוֹכָב בַּמָּרוֹם?
ה. זמר
בֹּקֶר וָעֶרֶב לְךָ וְעָלֶיךָ,
לְךָ וְעָלֶיךָ שָׁרוּ שִׁירָי:
סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה,
פֶּצַע וָצֹרִי, נַחַת וּדְוָי.
יֵשׁ לֹא הִבְחַנְתִּי קוֹל מַעֲנֶךָ,
יֵשׁ וְנִתְּקָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת כִּמְעַט,
רֶגַע – וְשָׁבוּ וְשָׁרוּ עָלֶיךָ,
שָׁרוּ עָלֶיךָ, אַהַב וּשְׁאָט.
לְךָ וְעָלֶיךָ, לְךָ וְעָלֶיךָ –
זֶמֶר יָחִיד הוּא לְאֶלֶף כִּנּוֹר;
סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה,
פֶּצַע וָצֹרִי, אֹפֶל וָאוֹר.
ו. בבוא
וְזֶהוּ? רַק זֶה?
וְאֶל זֶה לָשֵׂאת עֵינַיִם כָּלוֹת,
וְאֶל זֶה שְׂפָתַיִם צְמֵאוֹת לְשַׁרְבֵּב,
וּבָזֶה לְחַמֵּם אֶת הַלֵּב
בְּצִנַּת לֵילוֹת?
בְּשֶׁל זֶה לְנָאֵץ אֱלֹהִים,
וְלִבְעֹט בְּעֻלּוֹ?
זֶה… וְתוּ לֹא… תּוּ לֹא?
ז. עקרה
בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,
שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.
לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט
בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.
יֶלֶד.
קָטָן.
אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי!
רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.
רְסִיס נְהָרָה.
לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר
“אוּרִי!” –
אֶקְרָא!
עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.
עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.
עוֹד אֲחַכֶּה לוֹ.
ח. את כולי
אֶת כֻּלִּי סִפַּרְתִּי עַד תֹּם
אֶת כָּל עֲנָבַי – הַגַּתָּה.
וָאֶדֹּם.
הֲתִשְׁמַע אֶת אֶלְמִי –
וְאַתָּה אֶת דְּבַרִי לֹא שָׁמַעְתָּ!
ט. תקראי נא בשמי
תִּקְרְאִי נָא בִּשְׁמִי לְבִתֵּךְ הַקְּטַנָּה,
לְהַצִּיב לִי יָד.
כֹּה עָגוּם –
לַעֲבֹר לָעַד.
שִׁירִי הַיָּתוֹם,
זֶה נִגּוּן עַרְבִּי שֶׁנָּדַם –
הִיא תַשְׁמִיעַ-תַּמְשִׁיךְ בְּבֹקֶר-יוֹם.
זֶה חוּטִי שֶׁנִּתַּק
יְשֻׁזַּר אֶל בִּתָּהּ, נֶכְדָּתָהּ – לַמֶּרְחָק.
- אפילוג: היו לילות – מתוך שירם של יעקב אורלנד ומרדכי זעירא
י. אל ארצי
לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי,
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה,
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת;
רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים.
רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד –
יָדַעְתִּי זֹאת, הָאֵם,
אָכֵן דַּלָּה מְאֹד
מִנְחַת בִּתֵּךְ;
רַק קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל
בְּיוֹם יִגַּהּ הָאוֹר,
רַק בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים
עֲלֵי עָנְיֵךְ.
על המבצעים:
תומר רוזן הוא מלחין ונגן צ'מבלו ופסנתר, נולד במושב כפר ורבורג בשנת 1999. תומר לומד לתואר שני בהלחנה ב New England Conservatory בבוסטון בהדרכתו של סיד ריצ'רדזון. בעל תואר ראשון בהלחנה מהאקדמיה בתל אביב בהדרכתם של עדי שניר, הדס פארי, יוסף ברדנשווילי וישראל שרון. בוגר מגמת המוזיקה של התיכון הישראלי למדעים ואומנויות (יאס"א). בשנת 2022 כתב והלחין מחזה מוזיקלי סאטירי בשם "השען". המחזה, בסגנון שבין אופרה למחזמר, מעלה ביקורת על עולם המוזיקה הקלאסית, ובפרט על תעשיית תחרויות הנגינה. המחזה המלא הוצג פעמיים באקדמיה בתל אביב וזמין לצפייה ביוטיוב. יצירותיו התזמורתיות של תומר בוצעו על ידי נגני האקדמיה בתל אביב בניצוחו של ליאור בלחנס (2021), ובסיור קונצרטים ארצי של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של כריסטיאן לינדברג (2019). בינואר הקרוב יזכה לביצוע תזמורתי עם תזמורת New England Conservatory בניצוחו של טימותי רן, ובהמשך השנה לביצוע של תזמורת כלי הנשיפה של הקונסרבטוריון בניצוחו של וויליאם דרורי. יצירותיו הקאמריות והסולניות בוצעו בין היתר בתיאטרון ירושלים, מרכז עדן תמיר בעין כרם, רדיו "כאן קול המוזיקה", וJordan Hall – בבוסטון. בשנת 2018 נבחרה יצירתו "עשים" לרפרטואר של תחרות הפסנתר "האמן הצעיר" וזכתה במקום הראשון בתחרות ההלחנה של קונסרבטוריון שטריקר. את לימודי הפסנתר החל אצל נורית רגב ברחובות. לאחר מכן עבר ללמוד בירושלים אצל דרור זמל. בשנת 2017 התגייס לצבא במעמד מוזיקאי מצטיין בפסנתר ובמהלך השירות עבר ללמוד צ'מבלו אצל דוד שמר. כיום לומד קורס בנגינת עוגב בכיתתו של תומס הנדל. תומר השתתף כפסנתרן וצ'מבלן במספר קורסי קיץ בארץ ובחול, בשניים מהם הופיע כסולן עם תזמורת.
אדוורד דרצ'וב, נולד בירוחם בשנת 2000, למד בקונסרבטוריון ירוחם, בהדרכתה של אינה מרמלד ובירושלים בהדרכתו של דרור זמל. בוגר התיכון למדעים ולאומנויות בירושלים (יאס"א), וכיום משלים את לימודי התואר הראשון בפסנתר תחת הדרכתו של פרופסור איתן גלוברזון, באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. אדוארד שירת בצה"ל כמוסיקאי מצטיין. זוהי הופעתו הראשונה בפסטיבל.
דור גדעון עמראן, נולד בישראל ב1999, מחזיק בתואר ראשון בנגינת מנדולינה תחת הדרכתו של מר יקי ראובן באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ולמד לימודי תואר שני בכיתת הניצוח של פרופ' איתן גלוברזון. דור שירת במעמד של מוסיקאי מצטיין בצבא. בילדותו למד בקונסרבטוריון באר שבע מנדולינה בכיתת מר לב חיימוביץ, פסנתר בכיתת פרופ' פאינה אייזנברג והלחנה בכיתת ד"ר מרינה גלר. דור פעיל כיום כמנצח צעיר ושימש כאסיסטנט מנצח למנצחים מובילים בעולם כמו עומר מאיר ולבר, יובל צורן, ג'וליאנו קרלה, קרל היינץ-שטפנס ודן אטינגר בתכניות סימפוניות ובהפקות אופרה- ביניהן חליל הקסם, אאידה, לה טרוויאטה, דון ג'ובאני וסיפורי הופמן. במקביל דור מנגן באופן תדיר רסיטלים קאמריים וניגן כסולן עם מספר תזמורות בארץ כמו הסינפונייטה הישראלית באר שבע, סימפונט רעננה, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, קולקטיב "בארוקדה" ואחרות. בנוסף דור משמש כמעבד הבית של אנסמבל "סולני המנדולינה הישראלים" ומעבד גם עבור תזמורות קאמריות והרכבים נוספים. בשנים האחרונות פעל כמלווה בפסנתר בשיעורי פיתוח קול ובהפקות האופרה מטעם האקדמיה בירושלים ובשלוש השנים האחרונות שימש דור כמורה למנדולינה ולתיאוריה מוסיקלית בקונסרבטוריון באר שבע. דור זוכה מלגות קרן שרת במנדולינה החל משנת 2016, בתחרויות המלגות לכלי פריטה באקדמיה למוסיקה בירושלים בין השנים 2018-2021, בתחרות הארצית על שם פאול בן חיים בשנת 2018, בתחרויות על שם "סרני" בקונסרבטוריון באר שבע בשנים 2014 ו2016, ובתחרות למוסיקה קאמרית על שם דינה תורג'מן בשנת 2021.
יונית שקד גולן, זמרת ילידת הארץ, המתמחה בשירה עממית בהגשה אומנותית, בעלת קול מיוחד עם מנעד עשיר (מהקונטרה-אלטו ועד למצו-סופראן). בוגרת תואר אומן מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. מופיעה כסולנית עם תזמורות מהטובות בארץ, ביניהן התזמורת הפילהרמונית, הסימפונייטה הישראלית באר-שבע, סימפונט רעננה ועוד תזמורות. שרה תחת שרביטם של המנצחים מנדי רודן, ירון גוטפריד, רוני פורת, איתן גלוברזון וטליה אילן. מופיעה בפסטיבלים רבים, ביניהם "פסטיבל למוסיקה ווקאלית" באבו גוש, "פסטיבל אישה" בחולון ופסטיבלים נוספים בארץ ובעולם. מופיעה בקונצרטים המופקים על ידי הספרייה הלאומית בירושלים, כחלק מאיסוף ושימור של מוסיקה ישראלית. השתתפה בהפקות שונות של האופרה הישראלית תחת שרביטם של המנצחים דניאל אורן, לורין מאזל, ואלרי גרגייב וזובין מהטה. יונית שקד גולן מופיעה בארץ ובחו"ל בתוכניות שונות המשלבות שירים ישראלים בעיבודים קלאסים, אריות מתוך אופרות ושירים עממיים. ברחבי הארץ מופיעה במופע מיוחד משלה שנקרא "בנימה אישית", בערב משירי שושנה דמארי, "שושנה בין חיוכים", בהנחיית ד"ר דן אלמגור, בקונצרטים של המיסה קריאוז'ה, על פי ביצוע של מרסדס סוסה, בגרסה לזמרת אלט ותזמורת. יונית אף יצרה תוכנית סולו "גדולות מהחיים", בה היא מבצעת שירים של הדיוות הגדולות מהארץ ומחו"ל, כמו מרסדס סוסה, ברברה סטרייסנד, שושנה דמארי, אסתר עופרים ועוד זמרות. בשנת 2018 יצא לאור אלבום משיריה המקוריים "רחוק מדאגות", בניהולו המוסיקלי של דניאל סלומון, אשר זכה לביקורות נלהבות בתקשורת הכתובה והמשודרת. אלבום זה מתווסף לאלבום השירים העבריים "אוסף פרטי", ולאלבומים נוספים, ביניהם אוסף משירי משה וילנסקי, אוסף משירי שושנה דמארי ועוד מיזמים בהם השתתפה. יונית שקד גולן היא שותפה קבועה בפסטיבל "צלילים במדבר", והופיעה במהלך השנים במופעיו המרכזיים, ביניהם ערבים משירי משה וילנסקי,, מרדכי זעירא, נתן אלתרמן ומנחם ויזנברג.
עומר אריאלי, פסנתרן, מנצח ואיש חינוך, מהבולטים בעולם המוסיקה הקונצרטית בארץ. גדל בפירנצה, שם למד מגיל צעיר כינור, פסנתר, מוסיקה קאמרית וקומפוזיציה, עבד כמדריך זמרים ועוזר מנצח בין היתר באופרה של רומא, "ארנה" של ורונה ובפסטיבל "פוצ'יני" למד תאר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (בכיתתו של מנדי רודן) ובכיתות אומן באירופה (בין היתר אצל ק.מ. ג'וליני וקולין דייויס). למד תאר שני באקדמיה של וינה (בכיתתם של לאופולד הגר, פאול גולדה וארווין אורטנר). זכה בפרס ראשון בתחרויות "בלוודרה" (2002) בווינה, EAJC- פריז (2005) ועוד. הדריך זמרים וניצח בבתי האופרה ופסטיבלים רבים, ביניהם אלו של פירנצה, זלצבורג, בד אישל. מ- 2006 מלמד באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, מנהל מוסיקלי של האופרה הירושלמית ושל תזמורת חובבי המוסיקה ירושלים, מנצח המקהלה הכללית של אורטוריו ירושלים. עובד כמנצח עם רוב התזמורות בארץ, עם הפילהרמונית של סופיה, הסימפונית האמריקאית, הפילהרמונית של דורטמונד ועוד. זוהי הופעתו הראשונה של מאסטרו אריאלי בפסטיבל "צלילים במדבר".
מקהלת אורטוריו ירושלים
מקהלת אורטוריו ירושלים הינו מיזם המקהלות הגדול ביותר בארץ ומונה כ-140 זמרים, חובבים ומקצועיים. את הארגון ייסדו בשנת 1987 הקרן לירושלים והאגף לתרבות בעיריית ירושלים על פי יוזמתו של מר יהודה פיקלר, במטרה לקדם את תרבות השירה האמנותית בעיר. בפרויקט "אורטוריו" חברות חמש מקהלות אשר פועלות תחת ניהול משותף וחוברות יחד לשיתופי פעולה וכן לפרויקט שנתי אשר שיאו בקונצרט הגאלה המסורתי. במסגרת פעילותן המשותפת והנפרדת מופיעות מקהלות אורטוריו בכעשרים קונצרטים בשנה בארץ ובחו"ל. הרפרטואר של המקהלה הגדולה מונה יצירות מופת של גדולי המלחינים מתקופת הרנסנס ועד ימינו, וכן יצירות גדולות של מלחינים ישראלים. מקהלת אורטוריו ירושלים הופיעה ומופיעה עם התזמורות המובילות בישראל בהן: התזמורת הסימפונית ירושלים-רשות השידור, הקאמרטה הישראלית ירושלים, סימפונט רעננה, התזמורת הקאמרית הישראלית, תזמורת הרחוב הירושלמית, התזמורת הסימפונית אשדוד ועוד. המקהלה הופיעה בפסטיבלים חשובים כגון: פסטיבל ישראל, פסטיבל ליטורגיקה, פסטיבל הללויה, פסטיבל אבו-גוש, פסטיבל פסנתרים, פסטיבל ירושלים לאמנויות ועוד. מקהלת אורטוריו משתתפת באירועי ארגון המקהלות "הלל", הכוללים סדנאות, קונצרטים וכנסי מקהלות. מנהלה המוזיקלי של המקהלה הוא עומר אריאלי,
מלווה פסנתר רינה שכטר, מפיקה אמנותית ד"ר טניה סרמר, רכזת אדמיניסטרטיבית מרינה ונגרוב. אתר המקהלה – JerusalemOratorioChoir.org.
תזמורת סימפונט רעננה – מגשרים בין עולמות
תזמורת סימפונט רעננה היא קול ייחודי בעולם המוסיקה הקלאסית בישראל. שילוב מנצח של חדשנות עם איכות. התזמורת חרתה על דגלה לפעול בנושא החינוך המוסיקלי וחשיפת קהלים רבים וחדשים למוסיקה קלאסית, כך שזו לא תהיה נחלתן של אוכלוסיות מסוימות בלבד. יעד נוסף המשמש כנר לרגליה, הינו טיפוח מורשת המוסיקה היהודית לדורותיה, העשרת אוצר המוסיקה הישראלית והנצחת השואה והגבורה במוסיקה. באמצעות פעילותה הענפה מוכיחה התזמורת כי אין מדובר רק במילים, באמצעות הצלילים היא משיגה את המטרות אותן הציבה לעצמה. מנהלה המוסיקלי של התזמורת עומר מאיר ולבר, הוא אחד הכישרונות הצעירים, המוכשרים והמבוקשים בסצנה הבינלאומית. במשך השנים התזמורת ארחה סולנים ומנצחים ידועי שם מהארץ ומהעולם, וביניהם המנצחים סלבדור ברוטונס, מקסים שוסטקוביץ', קונסטנטין אורבליין, דני אטינגר, ג'יזל בן דור, שואנג גואו ונועם שריף. התזמורת רואה חשיבות רבה ופועלת רבות לקידום המוזיקה היהודית והישראלית, שימור חומרים תרבותיים מקוריים, שימור מסורת ותיעוד.
הגישה הבלתי אמצעית, הדינאמיות והליברליות האמנותית, הביאו את התזמורת לקהלים צעירים ומגוונים פעם אחר פעם. עם התזמורת הופיעו אמני מוסיקה קלה רבים סטיבי וונדר, ריי צ'ארלס, חוזה פליסיאנו ,איאן אנדרסון, מנהטן טרנספר, אמה שפלן, דמיטרי חוורוסטובסקי, אלסנדרו ספינה, דויד ד'אור, שלומי שבן, אסף אמדורסקי, מרינה מקסימיליאן, קובי אפללו ועוד. פעילותה המוסיקלית המגוונת של התזמורת כוללת אופרות, מחזות זמר, מחזות מוסיקליים לילדים, מופעים המשלבים מחול ומולטימדיה, הקלטות עבור חברת סוני אינטרנשיונל ועוד. הדור הצעיר מהווה עבור הסימפונט קבוצה חשובה ביותר. התזמורת מקדמת פרוייקטים מוסיקליים חינוכיים לקידום המוסיקה הקלאסית ולקידום ערכים חברתיים תרבותיים כסובלנות, הבנה וקבלת השונה באמצעות המוסיקה.
התזמורת מקיימת כשלוש-מאות קונצרטים בשנה, משתתפת בפסטיבלים נחשבים כמו פסטיבל ישראל, פסטיבל אבו-גוש, פסטיבל כפר בלום ופסטיבל "צלילים במדבר". כמו כן, הוזמנה להופיע במדינות שונות בחו"ל, ובהן ארה"ב, צרפת, פולין, גרמניה, דנמרק, אריתריאה, אזרבייג'אן, קנדה, בלגיה, שוויץ ואוקראינה. הסימפונט מקפידה להופיע גם בפני אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. התזמורת קיימה קונצרט מיוחד ללקויי שמיעה. לאורך השנים התזמורת מטפחת אוכלוסיות חלשות, זאת מתוך תפישה שהמוסיקה הקלאסית אינה נחלתן של אוכלוסיות מסוימות בלבד. תפקידה החברתי של התזמורת, הוא להביא את המוסיקה לכל מקום ולכל אדם באשר הוא.
צילומים: נגה שיקרצי, און הנר, יואל לוי, אלעד זגמן, טיילור רטסי, לובה טרנבסקיה
