תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית מנגנת מוזיקה ישראלית 

המנצח ווירטואוז המנדולינה שמואל אלבז והתזמורת מנגנים יצירות ישראליות של מלחינים ישראליים בני כל הדורות.
בהשתתפות מקהלת הילדים "נעימות נתיבות".

סדר היצירות בתכנית:
עידו שירום – קינה לתזמורת (12 דקות)

ישראל אידלסון – "לזכרו של חיים – פנטסיה" לצ'לו ותזמורת (5 דקות)
סולן: קונסטנטין סוקולוב (צ'לו)

חיים טוקצ'ינסקי – קונצ'רטו לארבעה כלי נשיפה וכלי קשת (10 דקות)
סולנים: מיכל טיקוצקי (חליל), יגאל לוין (קלרינט), דניאל זונדינר (סקסופון), אלה נדב (בסון)

קובי שם טוב –מחול מדיין – (11 דקות)

עודד זהבי – "פיוט" למנדולינה ותזמורת (17 דקות)

ארבעה פיוטים למקהלת ילדים ותזמורת בעיבודו של שמואל אלבז (10 דקות)
– אגדלך – מילים: אברהם אבן עזרא, לחן מהמסורת
– יפה ותמה – מילים: שלמה אביטבול, לחן מהמסורת
– שלום לבן דודי – מילים: שלמה אבן גבירול, לחן: ג׳ו עמר
– עם רם ונישא – מילים : ר׳ דוד אדרי  לחן: מסורתי

על היצירות, היוצרים והמבצעים:
עידו שירום: קינה לתזמורת
בסגנונו האישי של עידו שירום שלובים הפוליפוניה של באך, המינימיליזם האמריקאי והמזרח אירופאי וסגנונות הרוק במתקדם והאלטרנטיבי. מכל אלה הוא מזקק את אמירתו האישית והייחודית. שירום הקליט יצירות שלו למקהלה ולתזמורת בליטא. המוזיקה שלו מושמעת מעל גלי האתר בארץ ובעולם ומנוגנת על ידי הרכבים שונים בארץ. חנוך רון כתב בשנת 2004 ביקורת נלהבת על ביצוע יצירותיו בפסטיבל אבו גוש, ונתן למאמר הביקורת שלו את הכותרת: "מלחין נפלא נולד".  אלבומו "Salvation" זכה לביקורות מצוינות בעיתונות. הקונצ'רטו לסקסופון סופרן ומיתרים, שנוגן בפסטיבל "צלילים במדבר" 2009, זכה בפרס יצירה אהובת הקהל. שתיים מיצירותיו להרכב גדול, "אינפרנו" למקהלה ולתזמורת, "תחינה" לסופרן ולתזמורת, מושמעות בתחנת רדיו אינטרנטית בינלאומית (RADIO AIRPLAY.)
על היצירה  כותב המלחין: הקינה חוברה לזכר כל מי שמת מוות מיותר בהיסטוריה. זוהי איננה רק קינה יהודית אלא קינה על האנושות כולה ואף על בעלי החיים. הקינה מתחילה בנושא ארוך ואפל, בסולם פה מינור, ובחלקו הראשון של הנושא חזרה על אותו הצליל באובססיביות, יחד עם טרצה מזרחית. בחלק השני מופיע הנושא בהתחלה רק בוויולה, חוזר עוד ועוד כל פעם עם תזמור עשיר יותר ויותר. בכל חזרה נוספת מצטרפים עוד ועוד כלים. עם כל חזרה של הנושא הקינה נהיית יותר ויותר קוסמית בעוצמתה הטרגית, אפלה ואפוקליפטית. בשיא היצירה מופיע נושא חדש עם מוטיב זועם בכלי הנשיפה. אחרי הפסקה קצרה מופיע הנושא העיקרי, הפעם בסולם מי במול מז'ור, סולם האהבה. הנושא חוזר עוד כמה פעמים נוספות עם הרמוניה של המיתרים, באווירה שמימית, אוהבת, חומלת ורגועה. מנגינה זו מסמלת את האהבה, שרק היא יכולה לגאול את העולם. כעת מופיעה מנגינה חדשה בנגינת האבוב. מנגינה זו מבטאת הזדככות וגאולה מרגיעה. המנגינה החדשה חוזרת בקרנות ובכלי נשיפה של עץ, בפוליפוניה דו קולית יחד עם הנושא של הקינה. שני הנושאים שלובים זה בזה, ובכך מסתיימת הקינה באווירה שמימי וחיובית, כדי לבטא את התקווה להצלה ולגאולה של עולמנו.

ישראל אידלסון: "לזכרו של חיים – פנטסיה" לצ'לו ותזמורת
המלחין והמנצח ישראל אידלסון נולד וגדל בסנט פטרבורג,   שם החל ללמוד כינור בגיל חמש ופסנתר בגיל שבע.  כשעלה לישראל בגיל 15 החל לימודיו בתיכון שליד האקדמיה למוזיקה בירושלים, והמשיך ללמוד קומפוזיציה וניצוח באקדמיה. לימים היה ליד ימינו ועוזרו של המנצח והמלחין הדגול לאונרד ברנשטיין, זכה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית של ה-בי בי סי למנצחים צעירים בלונדון וניצח מאז על תזמורות חשובות בארץ ובחו״ל.
על יצירתו כותב המלחין: את היצירה, שאותה אני מקדיש לזכרו של חיים טוקצ׳ינסקי ז"ל, הינה אחת היצירות האחרונות שחיברתי. בעיניי היא מבטאת את המרדף הנואש אחרי הזמן החמקמק, הכמיהה להגשמת החלום וההשלמה עם אובדנו.

חיים טוקצ'ינסקי – קונצ'רטו לארבעה כלי נשיפה וכלי קשת
במהלך פסטיבל "צלילים במדבר" העשרים ושניים יוקדשו מספר אירועים לביצוע יצירותיו ולהעלאת זכרו של המלחין חיים טוקצ'ינסקי, אשר נסתלק מאתנו בנסיבות טראגיות לפני למעלה משנה. את תולדות חייו תוכלו לקרוא בדברי ההסבר לקונצרט הפתיחה של הפסטיבל.
על היצירה: הקונצ'רטו חובר על ידי חיים עבור חבריו ללימודים באקדמיה, ובוצע אף בקונצרט שכלל כמה יצירות חדשות שלו במרכז למוזיקה במשכנות שאננים בירושלים בשנת 2009. זוהי אחת היצירות החשובות והבשלות שחיים השאיר אחריו, והיא מעידה על גדולתו כיוצר מקורי וייחודי. היצירה כתובה לארבעה סולנים: חליל, קלרינט, סקסופון ובסון, בליווי של תזמורת כלי קשת, שיש לה תפקיד מרכזי ביצירה. במהלך היצירה יש מקום לביטוי של כל אחד מהסולנים, ותפקיד תזמורת כלי הקשת אפקטיבי ומרגש.
ארבעת פרקי היצירה מנוגנים ברצף. הפרק הראשון (Grave) הוא פרק איטי, מעין תצוגה, במביאה לידי ביטוי את כל אחד מהסולנים. הפרק השני  Vivace scerzando)) הוא פרק מהיר ומלא הומור, היוצר שיח מעניין בין הסולנים לבין התזמורת. הפרק השלישי  Commodo)) מסתורי ופיוטי, משתנה בחלקו השני באופיו והופך להיות מהיר וקצבי (Subito piu Vivace). הפרק הרביעי מתחיל במבוא איטי (Largmente), ולאחר קטע סולני של הבסון, משתנה המוסיקה וחוזרת לאופי מהיר וערני (Scherzando). היצירה מסתיימת באקורד חרישי ההולך ונמוג.
גם ביצירה זו כמו ביצירות אחרות שנשמע בפסטיבל השנה מצוי שילוב ייחודי של מסורתיות וחריגה מימנה, של ליריות נוגעת ללב ורגש, ושל הרבה הומור. כל אלה היו בחיים עצמו, והיצירה מיטיבה לבטא את אישיותו כובשת הלב.

קובי שם טוב – מחול מדיין 
נולד וגדל בכרמיאל (27), למד סקסופון ותיאוריה מוזיקלית בקונסבטוריון כרמיאל, לאחר מכן התגייס לחיל התותחנים ושירת כחובש קרבי. הופיע כסקסופוניסט בין השנים 2011 – 2015. בסוף 2015 התחיל את לימודי התואר בקומפוזיציה עם פרופ' מיכאל וולפה. במהלך התואר הפיק וניהל 12 פרויקטים שונים ומגוונים כגון – קונצרט יצירות אישי עם תזמורת, סדרת מלחיני הסגל האקדמי "מוסיקה מהבית", סדרת "משלנו" המוקדשת לכלל מלחיני ישראל, מופע מחול בבית מזי"א לתיאטרון, קונצרטי חגים, קונצרטים בפסטיבל 'צלילים במדבר', רסיטל – מופע מחול "במדבר" ועוד. כנגן סקסופון הופיע בשנת 2018 עם התזמורת הפילהרמונית של ארד, רומניה, עם יצירה עכשווית של המלחין גבריאל מלנצ'ו, ב2019 הופיע עם להקתו של הכוראוגרף  נמרוד פריד  בסרדיניה, איטליה. זכה בפרס דיקאן הסטודנטים לשנת 2018 – 2019 על עשייה חברתית. מלחין יצירות רבות להרכבים שונים, עובד כסקסופוניסט  ומלחין יחד עם  הכוראוגרף  נמרוד פריד, רכז הפקולטה למחול באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, מורה ומפיק פרויקטים גדולים ברחבי הארץ.
על היצירה כותב המלחין: היצירה מבוססת על סיפורי המדיינים בתורה.
"וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת; וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת-הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת, צֹאן אֲבִיהֶן.  וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים, וַיְגָרְשׁוּם; וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן, וַיַּשְׁקְ אֶת-צֹאנָם.   וַתָּבֹאנָה, אֶל-רְעוּאֵל אֲבִיהֶן; וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם.  וַתֹּאמַרְןָ–אִישׁ מִצְרִי, הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים; וְגַם-דָּלֹה דָלָה לָנוּ, וַיַּשְׁקְ אֶת-הַצֹּאן.  וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֹתָיו, וְאַיּוֹ; לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת-הָאִישׁ, קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה, לָשֶׁבֶת אֶת-הָאִישׁ; וַיִּתֵּן אֶת-צִפֹּרָה בִתּוֹ, לְמֹשֶׁה." (שמות, פרק ב', פסוקים טז' – כא').
מקטע זה עולה תמונת מצב של פגישה של משה שהוא בעצם מנהיג עם ישראל ליתרו הכהן מנהיג מדין. תחילה משה מציל את בנות יתרו ולאחר מכן נושא לאישה את ציפורה בת יתרו.  קירבה זו מתארת את החיבור והאחדות בין השניים. לאחר מכן בפסוק הבא אנו למדים שמשה עולה להר האלוהים הנמצא באזור מדין. דבר המדגיש את קרבת ישראל לאזור מדין בעניין הרוחני: "וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ–כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה."(שמות, פרק ג', פסוק א').
בשנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים, מסופר בפרשת פנחס על כך שבנות מואב ומדין החטיאו את בני ישראל בגילוי אריות ובעבודת אלילים. מה שגרם לפילוג רב בתוך העם ובעצם ביחסים של מדין וישראל: "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר. וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב. וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ." (במדבר, פרק ל"א, פסוקים ז' – ט'). בפסוקים אלו מתוארת הנקמה הקשה של ישראל במדין. מה שמצביע על פילוג חזק מאוד.
לאורך היצירה יש מאבק גדול בין השניים, בראות מודרנית – עכשווית הסוגיה מוצפת מחדש מכיוון שהיא מאוד רלוונטית למה שקורה בנינו לבין עצמינו בתוך אזרחי ישראל כיום. האם קולות שונים יכולים לחיות זה לצד זה? היכן אפשר למצוא גשר? והאם הוא קיים בכלל? או שמה בכלל אין לנו צורך בפתרון? בין יחסי ישראל ומדין יש יחסים מורכבים בתנ"ך אך אפשר לשים לב שלפעמים היחסים שליליים ולפעמים חיוביים. האיזון קיים. מתוך זה בהקשר להיום יש הרבה סימני שאלה. בנינו לבין עצמינו. בנינו לבין השכנים שלנו. פילוג ואיחוד זה שני ניגודים. במלחמה יש מנצחים ויש מפסידים, לפחות כך אומרים. לאן פנינו מועדות מבין השניים?

עודד זהבי: "פיוט" – קונצ'רטו למנדולינה ותזמורת
תולדות חייו של עודד זהבי מופיעות בהמשך דברי ההסבר לקונצרט זה.
על היצירה כותב המלחין: היצירה נכתבה עבור ידידי המוערך שמוליק אלבז בתקופה שכיהן כמנהלה המוסיקלי של התזמורת האנדלוסית. הרעיון היה לשלב מחשבה וטכניקות כתיבה מערביות עם חומרים שבסיסם עממי מרוקאי. המעבר משלב האידיאולוגיה לשלב הכתיבה היה לי קשה מששיערתי, היתה תחושה של רצון לשמר ניב שבבסיסו היה מוכר לי כמאזין נלהב ופחות כמלחין פעיל. בסופו של דבר מצאתי עצמי מובל על ידי שתי נעימות נפלאות שהכרתי מאז ילדותי : הבלדה על דון אמדי [Arvoleras] והפיוט "סוכה ולולב לעם סגולה".
הפרק הראשון מהיצירה בגירסתו ה"אנדלוסית" זכה לביצוע תודות למאמצים בלתי נלאים של שמואל אלבז ושל מיכאל וולפה ואת ההקלטה מהקונצרט בסדרת "צלילים במרכז" אני מוקיר ואוהב. לקראת הביצוע היום ערכתי מחדש את היצירה. אני מבקש להקדיש אותה לשני אנשים יקרים : לשמוליק אלבז מוסיקאי בחסד ואומן בעל חזון שלוקח אותו למחוזות שהם מעל לכאן ולעכשיו שלנו, וליואל רקם מי שהיה ראש מדור הפולקלור בקול ישראל ושנתן לי את ההזדמנות הראשונה כמוסיקאי מקצועי כשהייתי בן 17.

תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית
נוסדה בשנת 1970 ומאז קנתה לה מקום של כבוד בשורה הראשונה בין התזמורות בארץ. מבצעת למעלה מ- 120 קונצרטים בשנה והינה היחידה שמרבית פעילותה מתרכזת באזורי הפריפריה המרוחקים ממרכזי התרבות בישראל.  מאסטרו כריסטיאן לינדברג, מנהלה המוסיקלי של התזמורת נבחר כגדול נגני כלי הנשיפה ממתכת בעולם, כשבאמתחתו 300 ביצועי בכורה ליצירות לטרומבון, עשרות הקלטות ותחרות בינלאומית לטרומבון סולו שהוקמה על שמו. בין התזמורות עליהן הוא מנצח נמנות התזמורת הסימפונית היפנית יומיורי, הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, הפילהרמונית המלכותית הפלמית , הפילהרמונית המלכותית שטוקהולם. שמואל אלבז הינו מנהל אמנותי – עמית של התזמורת. בעבר שימשו כמנהליה המוזיקליים מנצחים נוספים ביניהם: אבי אוסטרובסקי, נועם שריף, ליאור שמבדל, דורון סלומון, ירון גוטפריד ושלו עד-אל.

מקהלת הילדים ״נעימות נתיבות״
המקהלה נוסדה לפני חמש שנים ופועלת במסגרת הקונסרבטוריון העירוני בנתיבות בניהולו של המנצח שמואל אלבז, מורכבת מילדים צעירים אשר לומדים את רזי תורת המקאם ואת המוסיקה האנדלוסית ופיוטים אשר נכתבו ע״י גדולי משוררי ספרד מתקופת ימי הביניים ועד השירה בעת החדשה.
המקהלה רכשה לה מוניטין רב בקרב שוחרי המוסיקה והפיוט בישראל והספיקה להופיע בעשרות מופעים מרגשים יחד עם נגנים ופייטנים מהמובילים בישראל. היא היחידה בארץ העוסקת בשימור וביצוע של רפרטואר אנדלוסי מסורתי קלאסי.
המנהל המוסיקלי ומנצח המקהלה הוא ר׳ שלמה תורג׳מן אשר שם לו למטרה להקנות את המורשת התרבותית הזו לדור הצעיר ולטפח מתוכו את הדור הבא של הפייטנים המקצועיים בישראל.
המקהלה הייצוגית מהווה מקור גאווה לעיר נתיבות.

במסגרת הקונצרט יוענקו תעודות הוקרה למלחין  עודד זהבי ולמנצח ונגן המנדולינה שמואל אלבז, שניים מבכירי המוזיקאים הפועלים בישראל:
פרופ' עודד זהבי
למד קומפוזיציה אצל פרופ' אנדרה היידו, סיים את לימודי המוסמך במוסיקה באוניברסיטת פנסילבניה אצל המלחין ג'ורג' קראמב ואת לימודי הדוקטורט אצל המלחינה שילה סילבר. יצירותיו בוצעו על ידי מיטב התזמורות והמנצחים בארץ ובחו"ל ובאולמות המובילים בארץ ובעולם.  לזהבי ארבעה אלבומים עם יצירות פרי עטו: "מנגינות וסיוטים", "ציפור יחידה", "שירי זמן ושעון" ו"שירי משורר זקן". כמו כן, חבר למלחינה בטי אוליברו באלבום "חוגת הזמן" –  שירים ממסורת הלדינו בביצוע אסתי קינן-עפרי, שזכה עד כה לשלוש מהדורות. רבות מיצירותיו הוקלטו לאלבומים מסחריים. בימים אלו הושלמה באולפני "אבי רוד" בלונדון הקלטת יצירתו New Direction to Find.
כתב פסי-קול לסרטים עלילתיים ודוקומנטריים. בשנים האחרונות הוא משתף פעולה עם הבימאית תרצה אבן בסדרה של סרטים-מיצגים, שזכו להקרנות רבות בגלריות בשיקגו ובדטרויט וכן עם הבימאית דבורית שרגל בסדרת סרטי "ילדי העולם". הוא כתב מוסיקה להצגות בתיאטראות המובילים בארץ ולמחול עבור להקות שונות. שיתף פעולה בתור מלחין ובתור מעבד עם רונה קינן, חמי רודנר,  מאיה בלזיצמן, מירה עוואד, מיטל טרבלסי, דיוויד ברוזה, נורית גלרון, יוסי בנאי, אריק לביא, יואב יצחק, אלי לוזון ואחרים.
זהבי זכה במענק כעמית מחקר במכון פרנקל למדעי היהדות באוניברסיטת מישיגן וזכה במלגת "שוסטרמן" לאמנים. כיהן כמלחין בית בתזמורת הסימפונית חיפה, בתזמורת הקאמרית הישראלית, בסינפונייטה באר שבע, בקאמרטה הישראלית ירושלים, במרכז למוסיקה ירושלים ולתקופה קצרה גם בתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. החל משנת 2017 הוא מכהן כמנהל האומנותי של "חג המוסיקה הישראלית".
זהבי זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה לקומפוזיציה, בפרס ברלאו היוקרתי בארה"ב, פרס אנגל, פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, פרס לנדאו של מפעל הפיס ושני פרסי נוצת הזהב של אקו"ם, וכן זכה בתחרויות בין-לאומיות להלחנה בספרד ובארה"ב.
השתתף בכתיבת הספר "ארול אחד" – ביוגרפיה מקיפה של מאיר אריאל, מכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, שבה הקים את החוג למוסיקה. הוא יושב ראש ועדת הרפרטואר בתחום המוסיקה ב"סל תרבות ארצי" של משרד החינוך וכיהן כחבר בוועדות ציבוריות רבות.  היה חבר במועצת הפיס לתרבות ואמנות, ובוועד המנהל של "סולני תל-אביב".

שמואל אלבז
בוגר קונסרבטוריון באר שבע בכלי מנדולינה בכיתתו של שמחה נתנזון.  סיים את לימודיו באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובאקדמיה למוסיקה ע"ש סווילינק בהולנד, בחוג לאומנות הביצוע ובחוג לניצוח וקומפוזיציה.  מופיע כאמן מנדולינה וכמנצח עם כל התזמורות בארץ, ובמקביל מופיע בקביעות בקונצרטים ורסיטלים בארץ וברחבי העולם. החל מעונת 2016-17 משמש כמנהל אומנותי עמית בתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית.
שמואל היה הישראלי הראשון שהביא את המנדולינה לקדמת הבמה ככלי קלאסי סולני והוא הבוגר הראשון מהאקדמיה למוסיקה בירושלים בכלי זה. בהיותו יוצר נלהב של מוסיקה עכשווית, הוא ביצע יצירות רבות שנכתבו והוקדשו במיוחד עבורו.
זכה בפרס ראשון, בתחרות הבינלאומית לביצוע יצירות מקור שהתקיימה בלה- ריוחה, ספרד, בה התמודדו הרכבים מ 22 מדינות.
התעניינותו במפגשים בין תרבויות מוסיקליות מערביות וחוץ מערביות, הביאה לשיתופי פעולה אומנותיים רבים ומגוונים. משנת 2013 שימש למעלה מעשור כמנצח ראשי של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. בתקופת כהונתו זכתה התזמורת בפרס היוקרתי "פרס ישראל" על תרומה לחברה ולתרבות במדינה, ומאות מעיבודיו התזמורתיים בוצעו והוקלטו על ידי התזמורת, הרכבים וזמרים רבים.
אלבז מקליט באופן קבוע ביצועי בכורה עולמיים במנדולינה, בינהן הסונטות והפרטיטות לכינור סולו של באך ואת הסונטות לכינור של מוצרט, הקלטות שמעוררות עניין רב ומשודרות בתחנות רדיו ברחבי העולם. לצד פעילותו כאומן מבצע על במה, עוסק גם בחינוך ובהוראה. לימד באוניברסיטאות חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, וכיום מרצה במחלקה לעיצוב פס קול בחוג לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר. כחלק ממחויבותו לקהילה ולפריפריה בישראל, הקים שמואל ב 2004 את קונסרבטוריון נתיבות שבו הוא מכהן כמנהל גם כיום.