בתוכנית:
ענבר גולן / יום חורף
רוני רשף/ רגעי לילה
1.ריפרוף כנפי ינשוף
2.ערפל פנס רחוב
3.ריקוד בסימטה חשוכה
4.אוקיינוס דומם
5.מרדף עמום
6.ירח צהבהב
7.מעוף ינשוף
חנה אג׳יאשווילי/ שירי דפנה (לחליל וגיטרה מוגברים)
אור קדישזון/ 3 נוקטורנים על סיוט
1.התחבאות
2.בריחה
3.יציאה לחופשי?
אביה קופלמן/ היסחפות
דלית רייך/ תפילה
"דואו אויר ומיתר" הינו הרכב חדש בנוף המוסיקה בישראל, שרואה לעצמו כמטרה לחשוף את קהל חובבי המוסיקה הקלאסית בישראל למוסיקה האמנותית העשירה, רחבת ההיקף והאיכותית, שנכתבה ברחבי העולם לקומבינציה זו של כלים, שאינה נפוצה באולמות הקונצרטים בארץ. בנוסף, הציבו חברות ההרכב להן כמטרה את מתיחת גבולות הרפרטואר והעשרתו, על ידי הזמנת יצירות חדשות עבורנו ממלחינים בני זמננו ממדינות שונות בכלל ומישראל בפרט, תיעודו והקלטתו.
ההרכב זכה בשנת 2020 במענק מקרן רבינוביץ' להזמנת חמש יצירות חדשות לחליל וגיטרה ממלחינות ישראליות עכשוויות. היצירות בוצעו בביצוע בכורה בשנת 2021 בפסטיבל "אני גיטרה" בצוותא ובמסגרת חג המוסיקה הישראלית בסטודיו אנט בתל אביב. הדואו מופיע בסדרות קונצרטים רבות ברחבי הארץ בתוכניות שונות, ביניהן "כשהפולקלור פגש את הקלאסי"- מוסיקה אומנותית בהשפעות עממיות. בחודש ספטמבר 2020 ניגנו חברות הדואו את הקונצ'רטו הכפול לחליל וגיטרה מאת אסטור פיאצולה, כסולניות עם תזמורת הסינפונייטה הישראלית במוזיאון תל אביב, בהקלטה לערוץ כאן 11.
על היצירות שבתוכנית:
"יום חורף" מאת ענבר גולן היצירה נכתבה בכמה גרסאות ולהרכבים שונים. המלחינה ניסתה בין היתר להביע בה התקדמות ומעגליות בה בעת: בעוד ליווי הגיטרה שב וחוזר על עצמו במהלך הרמוני סימטרי ויציב, מנגינת החליל מותחת בעדינות את הקשרו לקצה. המפגש ביניהם נשמע לעתים מקרי ולעתים מכוון, לעתים מסיג גבול ולעתים הרמוני. כמעין משל על פרספקטיבה והקשר, מעגליות מול התמרה, קביעות מול השתנות.
"רגעי לילה" מאת רוני רשף שבעה פרקים קצרים המנוגנים ללא הפסקה ומתארים תמונות ליליות. אופי הפרקים, המסודרים באופן סימטרי, נע בין שטף מהיר שמרפרף ממעל וצופה מהשמיים, לבין עצלות לילית שמאופיינת במשקלים ארוכים ומורכבים בהם סוף התיבה כמו לעולם לא מגיע, ובמנגינות משוטטות, כמעט חסרות משקל. הפרק המרכזי 'אוקיינוס דומם', נמצא כולו על נקודת עוגב וכתוב אך ורק בפלז'ולטים בגיטרה וחלקי מנגינות בחליל, ומהווה מעין קליימקס שלילי בחרישיותו וחוסר התנועה שבו. היצירה מוקדשת לדואו אוויר ומיתר, דפנה יצחקי ושירי קונה, שהזמינו את היצירה, ושנגינתן היוותה את ההשראה לכתיבתה.
"שירי דפנה" מאת חנה אג'יאשווילי בעקבות סגר הקורונה שבו היינו שרויים בזמן כתיבת היצירה, חיפשה המלחינה חומרים פילוסופיים על עצירת החיים ועצירת הזמן. כך נזכרה בסיפורה של דפנה מהמיתולוגיה היוונית, בתו של אל הנהר, נמפה שהפכה לעץ וכך נוצר עץ הדפנה. אדם שהפך לעץ שלא יכול לזוז ולדבר, הזמן שלא נעצר, חיים נעצרו… היצירה כתובה בפרק אחד ומסתיימת במעיין אפילוג. המלחינה משתמשת במגוון חלילים נוספים: פיקולו, חליל אלט וחליל בס וכן ובאפקטים מיוחדים ודרכי נגינה חדשות בחליל ובגיטרה.
"שלושה נוקטורנים על סיוט" מאת אור קדישזון היצירה הינה דואט לגיטרה וחליל המספר בשלושה שירי לילה אפלים על שלושה שלבים של חלום סיוטי מתמשך. שלושת ה"שירים" מציגים ומתארים את הלילה והחלום על כל צדדיו: מצד אחד מנגינות בעלות מרקם מלודי ורך כמו שירי הלילה ומאידך מסתוריות, אפלוליות ואינטנסיביות החושפים צד פחות "נעים" של הלילה.
"היסחפות" מאת אביה קופלמן ביצירתה מחפשת המלחינה את החיבור הייחודי לשני העולמות הכה שונים של החליל ושל הגיטרה. מחד, הרצון לחקור את השפה הצלילית הייחודית של כל כלי ומאידך, האתגר בלמצוא או ליצור בעצמה את המשותף הלא ברור מאליו, הפרוע, והקורא תיגר, שמוזיקה יכולה לייצר בעזרת השילוב הזה, עד לכדי היסחפות של הנגניות והמאזינים. אנרגיה מתמרת מדבר לדבר וכך גם ביצירה זו אשר פתיחתה המדברית השלווה עוד תהפוך לדבר מה אחר לגמרי.
"תפילה – Oración" מאת דלית רייך "את מטבעות האושר תמיד מצאתי בשגרת היום הפשוט. כל כך הרבה אנשים היו רוצים להתעורר אל בוקר פשוט ולגלוש אל ערב רגיל. החיים תלויים על חוט השערה וכל רגע מחויך, הוא רגע ניסי. מבצעי היצירה ואני, מפזרים בצלילים, את תפילתנו אל היקום: ״הלוואי שכל התינוקות יוולדו לימים פשוטים, בכל מקום על פני האדמה". היצירה מוקדשת למוזיקאי שמואל אלבז, שהצית בי את הכתיבה למנדולינה ולגיטרה. היא בוצעה לראשונה על ידי שמואל אלבז ושירי קונה ומאז, פרשה כנף והפעם מרחפת בצלילי חליל וגיטרה."
על נגניות ההרכב:
החלילנית דפנה יצחקי כיהנה בשנים 2008-2018 כחלילנית ראשית בתזמורת הקאמרית הקיבוצית, ולפני כן כחלילנית ראשית בסינפונייטה הישראלית באר שבע ובתזמורת הסימפונית ראשון לציון והופיעה פעמים רבות כסולנית עם תזמורות אלו, וכמו כן בפסטיבל אבו גוש. דפנה מופיעה בקביעות עם אנסמבל המאה ה- 21, בדואו אויר ומיתר ובהרכבים קאמריים שונים, ומנגנת כפרילאנס עם מיטב התזמורות בארץ.
לאחר סיום תואר ראשון בהצטיינות באקדמיה למוסיקה בתל אביב, השלימה לימודי תעודת אמן ומאסטר בחליל בבתי הספר הגבוהים למוסיקה באמסטרדם ובאוטרכט. בזמן שהותה בהולנד, היתה חברה ברביעיית החלילים של אוטרכט, הרכב המתמחה בעיקר במוסיקה בת זמננו ובנגינה על כל סוגי החלילים, ומופיע בקביעות ברחבי אירופה. דפנה ניגנה והדריכה בפסטיבלים שונים ברחבי העולם ביניהם: פסטיבל ורביה בשוויץ, אימפולס למוסיקה בת זמננו באוסטריה, פסטיבל "חורף קלאסי" בירושלים וקול המוסיקה בגליל העליון (כפר בלום), ופסטיבל איסקיה למוסיקה קאמרית באיטליה.
דפנה זכתה במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל במשך שנות לימודיה בארץ ובחו"ל, ושירתה בתזמורת צה"ל.
דפנה נמנית על סגל ההוראה של מכללת לוינסקי לחינוך ושל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב- "שטריקר"- כמורה לחליל ולמוסיקה קאמרית, וכמנהלת מסלול לימודי המוסיקה למבוגרים וסדנאות הקיץ המוסיקליות לילדים.
נגנית הגיטרה הקלאסית שירי קונה היא בוגרת בהצטיינות של האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים בהדרכתו של יוסי ירושלמי ותואר שני מאוניברסיטת המוצרטאום בזלצבורג, אוסטריה בהדרכתם של ריקרדו גאיין ואליוט פיסק. בנוסף, השתלמה אצל מרקו טמאיו בקלגנפורט, אוסטריה.
זכתה בפרס הראשון בתחרות הגיטרה על שם אריאן ירושלמי- אלדור בירושלים לשנת 2002 ובמלגות הצטיינות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. מופיעה כסולנית ובהרכבים קאמרים שונים בפסטיבלים בינלאומיים ברחבי אירופה ובארה"ב. מופיעה בקביעות כחלק מטריו קולאז' איתם הקליטה דיסק שיצא בשנת 2012. זוכת פרסים בינלאומיים, ביניהם הפרסים הראשונים בתחרויות הגיטרה הבינלאומיות בברלין (2006) ובבלגרד (2007).
שירי מוזמנת ללמד בכיתות אומן ולשפוט בתחרויות ובפסטיבלים בארץ ובחו"ל. מלמדת בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב, תל אביב ובמכללת לוינסקי.