מנצח: ברק טל

אנסמבל סולני תל אביב ביצירות ישראליות לתזמורת

אנסמבל סולני תל אביב, המופיע לראשונה בפסטיבל "צלילים במדבר", במסגרת מיזם משותף עם איגוד הקומפוזיטורים הישראלי, מציג במופע חמש יצירות ישראליות חדשות, הכתובות לתזמורת קאמרית.

בתוכנית:
מרק קופיטמן – "פרידה" לתזמורת קאמרית
הדס גולדשמידט – חלפון – "שתי וערב" לתזמורת קאמרית
עמוס אלקנה – "מעבר לאבק העולם"
אלכס פולק – "In Flow”
טליה עמר – "קולות הסאודד"
יובל שי-אל – My Oh Snyp

על האנסמבל ועל המנצח 

אנסמבל סולני תל-אביב
אנסמבל סולני תל-אביב, זוכה פרס לנדאו לאומנויות הבמה לשנת 2015, הוקם בשנת 2001 על-ידי המנצח ברק טל, מתוך שאיפה ליצור בארץ גוף תזמורתי קאמרי איכותי ברמה הגבוהה ביותר, והוא שם לעצמו למטרה להציג יצירות של מלחינים ישראלים, לקדם סולנים ישראלים צעירים, ולטפח אהבה למוזיקה קלאסית בקרב הדור הצעיר. "מאז הקמתו מהווה אנסמבל סולני תל אביב יחד עם המנצח ברק טל מגנט לנגני דור ההמשך ותרומתו להחזרת מוזיקאים ישראליים לפעילות אמנותית ולמגורים בארץ הינה מכרעת. בעל נוכחות מסיבית בנוף העשייה המוזיקאלית בארץ, ובולט ברמתו הגבוהה ובאיכות הנגנים בו ובעיקר בעידוד היצירה הישראלית. האנסמבל מגלה חדשנות ומקוריות בתוכניותיו, ומקיים לאורך כל השנים פעילות חינוכית רבת היקף ברחבי המדינה המאתגרת את המאזינים הצעירים", כך נימקו חברי ועדת פרס לנדאו את בחירתם באנסמבל.

מאז הקמתו, האנסמבל זוכה לתגובות נלהבות ולשבחים של האמנים המופיעים איתו, של הקהל ושל הביקורת ("קבוצה מרשימה של צעירים מקצוענים מלאי התלהבות ואידיאולוגיה, בעלי רמה אינדיבידואלית גבוהה ביותר, אנרגיה ורעננות" טבאה צימרמן, ויולנית; "תזמורת סולנים תוססת המקפידה בקנאות על איכות מוזיקלית…איכות ביצוע עוצרת נשימה…חוויה משיבת נפש ממש" גלובס). האנסמבל הופיע על בימות מרכזיות בעולם, בהן אולם הקרנגי בניו-יורק, ה"תאטרו קולון" בבואנוס איירס, אולם הפילהרמונית בסט. פטרסבורג, אולם סאו פאולו בברזיל, ה"קונצרטהאוס" בווינה והאמפיתאטרון "מרגיטזיגט" בבודפשט, השתתף בפסטיבלים בינלאומיים מרכזיים, בהם פסטיבל "אינטרלקן קלאסיק" בשוייץ ופסטיבלים ברוסיה, בפולין, ביוון, בגיאורגיה ובאוסטריה, וניגן בשידורי רדיו וטלביזיה רבים בארץ ובאירופה.

בין הסולנים שהופיעו עם האנסמבל נמנים הצ'לן מישה מאיסקי, הכנרים מקסים ונגרוב ואידה הנדל, הויולנית טבאה צימרמן, זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, ועוד.

ברק טל – מנצח
המייסד והמנהל המוזיקלי של אנסמבל סולני תל-אביב משנת 2001. הופיע על בימות מרכזיות בעולם, בהן אולם הקרנגי בניו-יורק, תאטרו קולון בבואנוס איירס, אולם הקונסרבטוריון ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה, אולם סאו פאולו בברזיל, ה"קונצרטהאוס" בוינה, וכן בפסטיבלים בינלאומיים מרכזיים בשוייץ, באוסטריה, בפולין, ביוון וברוסיה, ובשידורי רדיו וטלביזיה רבים בארץ ובאירופה. כמנהל מוזיקלי של אנסמבל סולני תל-אביב שיתף פעולה עם גדולי הסולנים הבינלאומיים, בהם הכנרים מקסים ונגרוב ואידה הנדל, הצ'לן מישה מאיסקי, הויולנית טבאה צימרמן, זמר הקונטרה-טנור אנדראס שול, ועוד. כמנצח אורח הופיע עם מרבית התזמורות בארץ, לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, וכן עם תזמורות בגרמניה, בסלובקיה, באוסטריה, ברוסיה, בצ'כיה, ברומניה, בהונגריה, בסין, בארה"ב, בדרום קוריאה ועוד. זכה במספר פרסים ומענקים, בהם הפרס ע"ש עדן פרטוש מטעם משרד התרבות, המדע והספורט, מענק למנצח צעיר מטעם מועצת הפיס לתרבות ואמנות, פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה מטעם עיריית תל-אביב לשנת 2007, ועם אנסמבל סולני תל-אביב בפרס לנדאו לאומנויות הבמה לשנת 2015. מקדיש הרבה מזמנו לעבודה עם מוסיקאים צעירים ולחינוך מוזיקלי. כיהן כחבר בסגל ההוראה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, ומקיים כיתות אמן וסדנאות ניצוח לסטודנטים עם אנסמבל סולני תל אביב, מכהן כחבר בחבר השופטים של תחרויות מוזיקליות רבות בארץ ובחו"ל – בניצוח, בקומפוזיציה, בנגינת סולו ובמוזיקה קאמרית.

על המלחינים ויצירותיהם 

מרק קופיטמן
מרק רובימוביץ' קופיטמן נולד בקמנץ-פודולסק שבברית המועצות. בגיל צעיר החל לנגן בפסנתר וללמוד תאוריה. בשנת 1950 קיבל תואר דוקטור למוזיקה באקדמיה של מוסקבה, שם עבד אחר כך כמורה לתאוריה מוזיקלית. בהמשך עבד בהוראת מוזיקה באלמה-אטה, קזחסטן ובקישינב שבמולדובה. בברית המועצות כתב קופיטמן יצירות קאמריות ווקאליות, אך הלחין גם יצירות להרכבים גדולים כמו סימפוניה וקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת. הוא כתב גם מוזיקה לתיאטרון ולקולנוע. כבר בברית המועצות שילב ביצירותיו יסודות אלאטוריים ושילב מבנים בעלי צורה מוגדרת (סטאבילה) עם מבנים בעלי צורה חופשית יחסית (מובילה). קופיטמן הלחין בתזמור רבגוני ומבריק והשתמש בכתיבתו באמצעים מודרניים.

בשנת 1972 עלה קופיטמן לישראל. התרשמותו מאירועי מלחמת יום הכיפורים מצאה ביטוי ביצירתו "שמש אוקטובר", לפי שיר של יהודה עמיחי, שקסם לו בשילוב בין ליריות לדרמטיות ובשפה המוזיקלית העשירה שלו. קופיטמן בנה את היצירה כשורה של אפיזודות והבליט את הניגודים שבשיר – מלחמה ואבל מול שמש, טבע וילדים – באמצעים מוזיקליים. בישראל הכיר קופיטמן את הפולקלור היהודי. השפעת המסורת התימנית באה לביטוי כבר ב"קינה" לחליל סולו (1973), היצירה הראשונה שכתב בארץ. ביצירות הבאות שכתב לכלי סולו שונים אפשרויות טכניות חדשות ודרכי תיווי מתאימות וברורות. לכתיבתו אופייני מבנה אפיזודי, קטעים נפרדים הקשורים בנוסחאות צליליות או מקצביות. קופיטמן חותר ביצירתו לסינתיזה בין מסורת המוזיקה היהודית לבין האמצעים החדישים לביטוי המוזיקלי.

מרק קופיטמן כיהן שנים רבות כפרופסור באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, וכראש החוג להלחנה ולתאוריה, העמיד דורות של תלמידים, מהבולטים והמרכזיים בחיי המוזיקה קונצרטית בישראל. הוא היה גם מלחין הבית הראשון של הקאמרטה הישראלית ירושלים, וחבר פעיל בהנהלת איגוד הקומפוזיטורים ובהנהלת ארגון המוזיקולוגים בישראל. לצד יצירותיו השאיר אחריו גם ספרי לימוד בנושאי מוזיקה שונים.

פרידה
"פרידה" לתזמורת כלי-קשת, מבוססת על הפרק השלישי של "טריפטיך" לפסנתר סולו, משנת 2000. המלחין ערך מפרק זה יצירה לרביעיית כלי-קשת בשנת 2001. בהשראת נוסח הרביעייה נולד נוסח זה לתזמורת כלי-קשת. ביצירה זו מגולמת כל האיכות הסגנונית של קופיטמן – שילוב בין מלודיה מרגשת לטכניקות הובלת קולות חדשניות, מצלולים מגוונים ומבע דרמתי ועז. פתיחת הקונצרט ביצירתו של מרק קופיטמן, יש בה כדי להזכיר את המלחין הגדול, ואת ייחודו כיוצר רב השראה.

 הדס גולדשמידט – חלפון
כלת פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת 2012. בוגרת לימודי תואר שני בקומפוזיציה מ- Northwestern University School of Music, בוגרת האקדמיה למוזיקה ע'ש רובין בירושלים בלימודי קומפוזיציה לתואר ראשון. זכתה במלגות מטעם האקדמיה ע'ש רובין בירושלים, וכן מלגת לימודים מטעם – Northwestern University School of Music. יצירותיה בוצעו ע'י התזמורת הקאמרית הישראלית, תזמורת סינפונייטה ב'ש, תזמורת סימפונט רעננה, אנסמבל "מוזיקה נובה", נגן כלי ההקשה חן צימבליסטה, קורט מורוקי, הפסנתרן רלף ואן ראט, ויקטור ויליאדנגוס, טריו אלכסנדר ועוד.

"שתי וערב" לתזמורת קאמרית
בביצוע זה מוצגים שני פרקים מתוך שלושה.
היצירה מציגה התייחסות לסגנונות שונים כמעין אריג רב צבעים ומגוון שערכו הכולל, על שלל מרכיביו, רב וגדול מערכו של כל אחד ממרכיביו בנפרד. הפרק הראשון, דינמי ואנרגטי, מציג זה כנגד זה כמה מנגינות ומקצב ה"רודפים" אחד אחר השני לכל אורכו. הפרק השני, איטי ולירי. מוזכרים בו חלקים מתוך המנגינות שהוצגו בפרק הראשון, כאן ב"לבוש" שונה.

עמוס אלקנה
עמוס אלקנה נולד בבוסטון בשנת 1967 וגדל בירושלים. הוא למד גיטרה ג’אז במכללת ברקלי למוזיקה והלחנה בקונסרבטוריון ניו אינגלנד. בהמשך למד ב-Bard College, שם השלים תואר MFA במוזיקה אלקטרונית וסאונד.לאורך השנים זכה אלקנה בפרסים רבים עבור יצירותיו, ביניהם פרס ראש הממשלה להלחנה, פרס נוצת הזהב של אקו”ם ופרס רוזנבלום למצוינות באמנויות.

אלקנה מלחין מוזיקה קונצרטית לתזמורות, הרכבים ונגנים סולנים, כמו גם מוזיקה למחול, תיאטרון וקולנוע. יצירותיו בוצעו והוקלטו על ידי הרכבים ומוזיקאים מרחבי העולם. בנוסף, הוציא מספר אלבומים שזכו לשבחים רבים. אלקנה הוא גם נגן פעיל. הוא משתתף בקביעות בקונצרטים ובהופעות כנגן גיטרה חשמלית ואלקטרוניקה חיה.

"מעבר לאבק העולם"
“מעבר לאבק העולם” שואב השראה מאמירה זן המדגישה את החשיבות של מבט מעמיק בדברים, ללא בלבול מהרעשים והכאוס שהעולם מייצר. העבודה על היצירה החלה בימי מגפת הקורונה, תקופה שבה נאבקתי אישית להתמקד בתוך ההסחות הרבות שאפיינו את הזמן ההוא.

היצירה נכתבה לתזמורת בסגנון קלאסי “מוצרטי”, הכוללת שני אבובים, שני קרנות, שני בסונים וכלי קשת. היא יוצרת מרקם צלילי עשיר באמצעות קטעים מוזיקליים קטנים החוזרים על עצמם בכלים השונים, לא באחידות מושלמת אלא בהסטה קלה, היוצרת “ענן” של צלילים. ערפל צלילי זה מטשטש את הפרטים הבודדים ומאפשר למרקמים להתמזג לכלל שלם.

בתוך עולם הצלילים המתפתח, מתפתחים ומשתלבים מנגינות והרמוניות. המוקד נע בין הכלים השונים, במיוחד בין כלי הנשיפה, ויוצר נקודות עניין דינמיות. כל אלה מבוססים על סדרת צלילים אחת שמופיעה בצורות שונות ומגוונות לאורך היצירה.
בלב היצירה מונחת השאיפה ליצור דרמה מופשטת. מטרתי כמלחין היא להוביל את המאזין למסע נרטיבי—מבנה בו זמנית מאורגן ופתוח לפרשנות—המוביל אותו בבטחה מהצליל הראשון ועד האחרון.

אלכס פולק
אלכס פולק, מוזיקאי מלחין מעבד וגיטריסט, נולד בלבוב שבאוקראינה ב 15 במרץ 1963.
כמו כל ילד יהודי קיבל שיעורי פסנתר והתלונן על המורה, ועלה לארץ ב 1972. במרץ 1973 טס עם אימו לאיטליה וכעבור 4 וחצי חודשים כשכבר דיבר איטלקית עבר לגרמניה. את הבשורה על מלחמת יום כיפור קיבל בשידור חי מרדיו קהיר בבית הכנסת בברלין. אחרי המלחמה חזר לארץ ולמד עד סוף כיתה ז׳ בפנימית הדסים שם גם התחיל לנגן על גיטרה. עם חזרתה של אימו ארצה עבר להתגורר עמה בבאר שבע עד סוף שירותו הצבאי, כגיטריסט בצוות הוויי מילואים של פיקוד דרום.

מיד עם סיום הצבא עבר לתל אביב וניגן עם מיטב אומני ישראל של שנות ה 80 ו ה 90, בהופעות והקלטות וכנגן בלהקת הבית בתוכנית המיתולוגית ״לילה גוב״ 5 עונות בהן בוצעו בשידור חי יותר מ 150 שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל והושמעו הרבה מאוד ברדיו. בנוסף לנגינה עם אומנים ולהקות בתל אביב עיבד והלחין מוזיקה מקורית.

בסוף יוני 1999 נסע לטיול להודו שהתארך לארבע שנים בהן פגש למד ותרגל מדיטציה בעיקר מהאסכולה הטיבטית בריטריטים בהימלאיה בהודו ונפאל. כל אלה השפיעו על השקפתו בכלל וגם על המוזיקה שלו.
מ 2006 עסק רבות בעיבודים והפקת אלבומים, סינגלים ומופעים לזמרים ולהקות בארץ וגם בארגנטינה. ב 2020 אחרי הסגר הארוך חזר לארץ מנפאל ומופיע פעמיים בשבוע במלון קדמא בשדה בוקר ומתגורר כיום במדרשת בן גוריון.
אלכס חי ונושם מוזיקה. אינו קורא תווים, אך מעולם לא ראה בכך מגבלה לתקשורת עם מוזיקאים או בהלחנה ותקשור רעיונותיו למוזיקאים אחרים איתם שיתף פעולה.

"In Flow”
את היצירה In Flow (ששמה המקורי היה ״טריטונים פתורים״ בגלל עיקרון המהלכים ההרמוניים בתוכה; מרווח הטריטון כשלעצמו לעיתים לא נשמע נוח לאוזן, אבל עם פתרון ללא השהיה ארוכה מדי מאפשר ״אנחת רווחה״ בתודעת המאזין) אותה יבצע עם התזמורת בפסטיבל צלילים במדבר 2024 הלחין ב 1989 והקליט בגרסת שתי גיטרות ב2011. על השלמת הגרסה התזמורתית כותב פולק:

״תמיד דמיינתי את העיבוד של הקטע הזה מנוגן עם תזמורת קאמרית, ולא היה מאושר ממני לראות את התזמור רוקם עור וגידים בעזרתו האדיבה וסבלנות אין קץ של פרופסור מיכאל וולפה בפגישות במשך שבועיים ושיתוף פעולה פורה, זו הגשמת חלום שמימית, הקטע הפך ליצירה של ממש ובדיוק כפי שדמיינתי אותה״.

טליה עמר
ד״ר טליה עמר, פסנתרנית ומלחינה, זוכת בפרס ראש הממשלה למלחינים בשנת 2018, בפרס אקו״ם ״הישג השנה ליצירה״ ב2022, בפר אק״ום ע״ש חיים אלכסנדר ב2018, בפרס רוזנבלום לאומן צעיר מבטיח מעיריית ת״א לשנת 2016, ובפרס Klon מאיגוד הקומפוזיטורים לשנת 2012. נבחרה לייצג את ישראל בפסטיבל International Society for Contemporary Music  שבונקובר עם יצירתה לאנסמבל, בפסטיבל ACL בטיוואן עם יצירתה לחליל ואלקטרוניקה, ובפסטיבל ECCO בבריסל עם יצירתה לפסנתר ואלקטרוניקה. בפסטיבל New Horizons d’Aix en Provence 2022 עם הכנר Renaud Capucon, ובפסטיבל Présences כחלק מRadio France בפריס. ובקיץ 2017 השתתפה בקורס ManiFeste  של ה-IRCAM בפריס. בנוסף, יצירותיה בוצעו בפסטיבלים בארץ ובעולם: צרפת, קנדה, נרווגיה, אוסטרליה, שוודיה, פיליפינים, טיוואן, גרמניה, בלגיה, ארה״ב, אנגליה, יוון, איטליה וישראל ע״י אנסמבלים ותזמורות שונות. היא קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון ושם זכתה בפרס הצטיינות Sandy Fisher Prize for Exceptional Achievement in the Creative Arts. בשנת 2017 הצטרפה טליה לסגל ההוראה במחלקה לקומפוזיציה, ניצוח, וחינוך מוזיקלי באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. החל מ2021 היא מתפקדת שם גם כראש תחום החדשנות והטכנולוגיה. בנוסף היא מכהנת כחברת הועד המנהל של איגוד הקומפוזיטורים הישראלי וחברת אנסמבל מיתר כמבצעת של מוזיקה אלקטרונית.

"קולות הסאודד"
אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם —  תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי — אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם — עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
תהילים קל״ז

במשך אלפי שנים, ליהודים בגלות יש כמיהה לירושלים שמהווה חלק חשוב בתפילות של העם היהודי. באופן ספציפי, הפרק תהילים קל״ז הוא חלק בלתי נפרד מטקס חתונות יהודיות. ״תשכח ימיני״ מדבר על מוזיקה כאשר המשמעות היא שיד ימין תשכח איך לנגן בכינור. ״תדבק לשוני לחיכי״ מתאר קול שלא מסוגל לשיר. ביצירתי ״קולות הסאודד״ הכמיהה למשהו רחוק הוא מוטיב שנמצא לכל אורך היצירה. המילה ״סאודד״ בפורטוגזית מתארת מצב רגשי עמוק של נוסטלגיה מלנכולית.

היצירה מורכבת מקווים מוזיקלים שכל הזמן נקטעים. זה מרמז על הקול שמנסה לצאת לבחוץ ולא מסוגל לשיר, לא מסוגל להתממש. רק בסוף היצירה, ה״קול״ המנוגן על ידי האבוב, מקבל מימוש ומצליח להגשים את תחושת הכמיהה.

יובל שי-אל
יובל שי-אל (נ' 1963) מלחין ישראלי, פסנתרן ג'אז, זמר מקהלה ופיזיקאי. סגנונו המוסיקאלי מהווה סינתזה ישראלית מקורית של טכניקות הלחנה אומנותית קלאסית עם השפעות ג'אז ומוזיקה עממית. מאז 1983 כתב עשרות יצירות קוליות ואינסטרומנטליות להרכבים קאמריים ותזמורות סימפוניות. יצירותיו זכו לביצועים ע"י אנסמבלים ישראלים מובילים, כגון 'מוזיקה נובה', הסדרה הקאמרית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אנסמבל מיתר, אנסמבל מודאליוס, אנסמבל זמרי מורן, 'קולות הרנסנס תל-אביב', ועוד, שודרו ברדיו, והוקלטו לתקליטורים. הוא בעל תואר מאסטר בקומפוזיציה מאוניברסיטת בוסטון ותואר דוקטור במטאורולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. מוריו העיקריים לקומפוזיציה היו צבי הרי נדל, לוקאס פוס וצ'ארלס פאסל.

My Oh Snyp
My Oh Snyp, הוא הפרק הראשון מ"סימפוניה מס. 1" – יצירה סימפונית דרמטית בארבעה פרקים, שהולחנה ב- 2007 וטרם בוצעה. היצירה מממשת את מודל הסימפוניה הקלאסית תוך שימוש בשפה הרמונית חופשית, ומחברת מסורת תזמורתית רבת-שנים עם קונטקסטים מוזיקליים עכשוויים וישראלים. היצירה מתמקדת בעולם הצלילים עצמו, ללא התייחסות קונקרטית למימד חוץ-מוזיקלי, ומתבוננת באופן כמעט מחקרי בכל הרמות – מהצליל הבודד, דרך המוטיב והפיתוח המלודי וההרמוני, ועד לצורה הגדולה.

הפרק הראשון, אותו נשמע הערב, נפתח בקצב מתון (Moderato) עם אוסטינטו קצבי בכלי המיתר הנמוכים ואקורדים דיסוננטיים בכלי הנשיפה ממתכת, היוצרים אווירה מעט מסתורית ומתוחה. לאחריהם נכנס נושא מלודי בכינורות, המבוסס על מרווחי סקסטה בעלייה. כלי הנשיפה מעץ מצטרפים באקורדים מעט ג'אזיים ומתפרצים בעלייה עד למוטיב מלודי הופכי של טרצות בירידה, המנוגן ע"י כל התזמורת ביוניסונו.

האקספוזיציה ממשיכה בפיתוח החומר המוזיקלי, כשהאוסטינטו "המטריד" מספק דחף קצבי בלתי פוסק. לאחר כשתי דקות מופיעה חטיבת הנושאים השנייה – נושא מלודי רך יחסית המוצג בכינורות ומתגלגל בין הכלים בתזמור עשיר ומגוון. לסיום האקספוזיציה, חוזרת האווירה המתוחה והקצבית, הפעם עם ליווי של תוף סנייר המשרה תחושה מעט צבאית.

בהמשך לאקספוזיציה, כולל הפרק פיתוח ורפריזה עד לסיום סוחף ורועם. ולבסוף, אם תהיתם לגבי משמעות השם My Oh Snyp, מדובר באנגרמה. של מה? נשאיר זאת כסוד לעת עתה, בתקווה שנשמע את הסימפוניה בשלמותה בעתיד.

צילומים: יואל לוי, Roderik Kusavik