מנצח: ברק טל
אנסמבל סולני תל אביב ביצירות קאמריות ישראליות
אנסמבל סולני תל אביב, המופיע לראשונה בפסטיבל "צלילים במדבר", במסגרת מיזם משותף עם איגוד הקומפוזיטורים הישראלי, מציג במופע חמש יצירות ישראליות חדשות, הכתובות להרכבים גדולים.
בתוכנית:
בעז בן-משה – "Night time" לאנסמבל
אורי נתנאל – "קדיש"
איילה אשרוב – ’’קולות קוראים : קולות בנשמה’’
עמנואל וואל – תשיעייה יהודית
אלון נחושתן – Cyclone 3
על האנסמבל ועל המנצח
אנסמבל סולני תל-אביב
אנסמבל סולני תל-אביב, זוכה פרס לנדאו לאומנויות הבמה לשנת 2015, הוקם בשנת 2001 על-ידי המנצח ברק טל, מתוך שאיפה ליצור בארץ גוף תזמורתי קאמרי איכותי ברמה הגבוהה ביותר, והוא שם לעצמו למטרה להציג יצירות של מלחינים ישראלים, לקדם סולנים ישראלים צעירים, ולטפח אהבה למוזיקה קלאסית בקרב הדור הצעיר. "מאז הקמתו מהווה אנסמבל סולני תל אביב יחד עם המנצח ברק טל מגנט לנגני דור ההמשך ותרומתו להחזרת מוזיקאים ישראליים לפעילות אמנותית ולמגורים בארץ הינה מכרעת. בעל נוכחות מסיבית בנוף העשייה המוזיקאלית בארץ, ובולט ברמתו הגבוהה ובאיכות הנגנים בו ובעיקר בעידוד היצירה הישראלית. האנסמבל מגלה חדשנות ומקוריות בתוכניותיו, ומקיים לאורך כל השנים פעילות חינוכית רבת היקף ברחבי המדינה המאתגרת את המאזינים הצעירים", כך נימקו חברי ועדת פרס לנדאו את בחירתם באנסמבל.
מאז הקמתו, האנסמבל זוכה לתגובות נלהבות ולשבחים של האמנים המופיעים איתו, של הקהל ושל הביקורת ("קבוצה מרשימה של צעירים מקצוענים מלאי התלהבות ואידיאולוגיה, בעלי רמה אינדיבידואלית גבוהה ביותר, אנרגיה ורעננות" טבאה צימרמן, ויולנית; "תזמורת סולנים תוססת המקפידה בקנאות על איכות מוזיקלית…איכות ביצוע עוצרת נשימה…חוויה משיבת נפש ממש" גלובס). האנסמבל הופיע על בימות מרכזיות בעולם, בהן אולם הקרנגי בניו-יורק, ה"תאטרו קולון" בבואנוס איירס, אולם הפילהרמונית בסט. פטרסבורג, אולם סאו פאולו בברזיל, ה"קונצרטהאוס" בווינה והאמפיתאטרון "מרגיטזיגט" בבודפשט, השתתף בפסטיבלים בינלאומיים מרכזיים, בהם פסטיבל "אינטרלקן קלאסיק" בשוייץ ופסטיבלים ברוסיה, בפולין, ביוון, בגיאורגיה ובאוסטריה, וניגן בשידורי רדיו וטלביזיה רבים בארץ ובאירופה.
בין הסולנים שהופיעו עם האנסמבל נמנים הצ'לן מישה מאיסקי, הכנרים מקסים ונגרוב ואידה הנדל, הויולנית טבאה צימרמן, זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, ועוד.
ברק טל – מנצח
המייסד והמנהל המוזיקלי של אנסמבל סולני תל-אביב משנת 2001. הופיע על בימות מרכזיות בעולם, בהן אולם הקרנגי בניו-יורק, תאטרו קולון בבואנוס איירס, אולם הקונסרבטוריון ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה, אולם סאו פאולו בברזיל, ה"קונצרטהאוס" בוינה, וכן בפסטיבלים בינלאומיים מרכזיים בשוייץ, באוסטריה, בפולין, ביוון וברוסיה, ובשידורי רדיו וטלביזיה רבים בארץ ובאירופה. כמנהל מוזיקלי של אנסמבל סולני תל-אביב שיתף פעולה עם גדולי הסולנים הבינלאומיים, בהם הכנרים מקסים ונגרוב ואידה הנדל, הצ'לן מישה מאיסקי, הויולנית טבאה צימרמן, זמר הקונטרה-טנור אנדראס שול, ועוד. כמנצח אורח הופיע עם מרבית התזמורות בארץ, לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, וכן עם תזמורות בגרמניה, בסלובקיה, באוסטריה, ברוסיה, בצ'כיה, ברומניה, בהונגריה, בסין, בארה"ב, בדרום קוריאה ועוד. זכה במספר פרסים ומענקים, בהם הפרס ע"ש עדן פרטוש מטעם משרד התרבות, המדע והספורט, מענק למנצח צעיר מטעם מועצת הפיס לתרבות ואמנות, פרס רוזנבלום לאומנויות הבמה מטעם עיריית תל-אביב לשנת 2007, ועם אנסמבל סולני תל-אביב בפרס לנדאו לאומנויות הבמה לשנת 2015. מקדיש הרבה מזמנו לעבודה עם מוסיקאים צעירים ולחינוך מוזיקלי. כיהן כחבר בסגל ההוראה בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, ומקיים כיתות אמן וסדנאות ניצוח לסטודנטים עם אנסמבל סולני תל אביב, מכהן כחבר בחבר השופטים של תחרויות מוזיקליות רבות בארץ ובחו"ל – בניצוח, בקומפוזיציה, בנגינת סולו ובמוזיקה קאמרית.
על המלחינים ויצירותיהם
בעז בן-משה
בעז בן-משה הלחין כ-50 יצירות – אופרה, מוזיקה סימפונית, קונצ'רטי, יצירות לקול ותזמורת, מוזיקה קאמרית להרכבים מגוונים, מוזיקה לכלי סולו ומוזיקה רב – תחומית. יצירותיו הוזמנו ובוצעו בין השאר על ידי: התזמורת הסימפונית י-ם, התזמורת הסימפונית החדשה-חיפה, אנסמבל סולני תל אביב, תזמורת פסטיבל ה"יין"-בורדו, צרפת, התזמורת הקאמרית הישראלית, הסינפונייטה הישראלית-באר שבע, פסטיבל ישראל, פסטיבל קול המוזיקה בגליל העליון, פסטיבל "צלילים במדבר", אנסמבל "מיתר", אנסמבל "טרמולו".
היצירות בוצעו בארץ, בטייואן, צרפת, גרמניה, ספרד, רומניה, רוסיה, קנדה ובארצות הברית.
"Night time" לאנסמבל
יצירה מ 2022 שעברה גלגולים לא מעטים, חלקה נכתב במקור ב 2018, שוכתבה לביצוע בהזמנת אנסמבל מרומניה וקבלה גרסה חדשה ״ושמיימית״ לכבוד הפסטיבל ״צלילים במדבר״.
״הלך רוח לילי, לעיתים נעים ואביבי, לעיתים קודר ואפלולי. ניצנוצי כוכבים בשמיים, לעיתים מכוסים בעננים, אורם זוהר ולעיתים מעורפל, והזמן נע באיטיות, כמו עומד מלכת. רק לעצום עיניים ולחלום….״
אורי נתנאל
אורי נתנאל בעל תואר שני בהלחנה מהאקדמיה למוזיקה בתל אביב. בין מוריו היו פרופ' צבי אבני, פרופ' יצחק סדאי ופרופ' לאון שידלובסקי בקומפוזיציה, ופרופ' שמואל מגן בצ'לו. השתתף בפסטיבלים בארץ ובעולם, וביניהם פסטיבל "צלילים במדבר" (זו הפעם הרביעית). יצירותיו בוצעו והוקלטו על ידי הסינפונייטה הישראלית באר שבע, אנסמבל מיתר, רביעיית הסקסופונים של ת"א, רביעיית כרמל, אילת כהן, ראובן סרוסי, חגי יודן, תומס טולאצ'ק, אנסמבל ספקטרום ועוד.
הפיק מספר קונצרטים של מוזיקה ישראלית (עם יצירות של מלחינים עמיתים) בת"א. מתמחה במוזיקה ערבית אצל זיו יחזקאל ב"אלשיך – מרכז למוזיקה מסורתית" זו השנה השלישית.
"קדיש"
יצירתי "קדיש" כוללת בתוכה הלחנה אינסטרומנטלית של התפילה היהודית הידועה כ"קדיש יתום". היצירה מוקדשת לזכרו של אבי, שנפטר באפריל 2007, והוספתי הקדשה גם לכנר ולחבר תומס (או טומאש) טולצ'ק, אשר נפטר בסוף אוקטובר 2024. בשנת 2019 חיפש הכנר הצ'כי טומאש טולצ'ק, Tomáš Tuláček, מייסד "אנסמבל מושלס" (Ensemble Moscheles), יצירות מאת מלחינים ישראליים לכינור ולאנסמבל. פניתי בהתלהבות לסקיצות ששכבו במגירתי 10 שנים ועבדתי על יצירה עבורו.
נגינת הבכורה של "קדיש" התקיימה בתל אביב בנגינת טומאש טולאצ'ק עם אנסמבל מיתרים (2019), וביוזמתו הוא שב לנגנה בקונצרט בקונסרבטוריון בטביליסי (2023). גם אחי, הכנר עודד נתנאל, ביצע את היצירה עם אנסמבל מיתרים בניצוח עמוס בועזסון באולם הנרי קראון בירושלים (מוצאי יום השואה, 2024). לקונצרט הנוכחי ערכתי עיבוד מחודש לאבוב, קלרינט ומיתרים.
היצירה פותחת ברקע סטטי-מינימליסטי בכינורות. על רקע זה כלי המיתר האחרים והקלרינט מתפרצים כל אחד בתורו במוטיב חד ריתמית (בדיעבד אני מוצא שיש למיקצבו אופי צ'כי) ומיסודות אלה בנוייה ההקדמה. אחריה נכנס האבוב (במקור זו היתה כניסת הכינור סולו) בהצגת נושא הקדיש שהלחנתי למלים "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא" וכו' (ביצירה זו הלחן מושמע באופן אינסטרומנטלי בלבד, כמובן).
חלקה השני של היצירה, מתוך שלושה המנוגנים ברציפות, מציג נושא וסדרת וריאציות עליו. נושא זה מקורו בחלום של גיסתי, אורלי נחמן נתנאל. בחלומה הופיע אבי, כשנה אחרי מותו, ושר מנגינה עצובה, בצלילים שאורלי קראה להם קולות של מלאכים, קולות שהיוו מרקם שלם: מנגינה ולווי בו בזמן. היא התעוררה נרגשת מאוד מהחלום והתישבה לנגן בפסנתר את מה ששמעה כדי לא לשכוח. גם יצירתי "וריאציות על חלומות" מבוססת על נושא זה, אך ב"קדיש" הוריאציה האחרונה מביאה את נושא החלום ואת נושא הקדיש בו זמנית.
לסיום כל האנסמבל משתתף בקאנון בכניסות צפופות זו אחר זו על הנושא שהלחנתי למלים "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל… וְאִמְרוּ אָמֵן".
אילה אשרוב נולדה בתל אביב, (1968)
כותבת שירים, מלחינה, זמרת, עורכת מוזיקלית ומגישה תוכניות רדיו אישיות בכאן קול המוזיקה.
תחנות חייה: שירות צבאי בלהקת הנח"ל. חיים ויצירה בדרום קרוליינה (South Carolina), ארצות הברית (2017-2000). גרה ויוצרת בתל אביב (משנת 2017). לימודיה: רימון – בית ספר למוזיקה, מסלול הלחנה, מכללת ברקלי, בוסטון, ארצות הברית – B.A בהצטיינות בהלחנה וכתיבת מוזיקה לקולנוע, אוניברסיטת צפון קרוליינה, ארצות הברית – MFA בהלחנת מוזיקה לקולנוע.
עבודותיה נעות בין אולם הקונצרטים, כתיבת שירים, תיאטרון, סדרות טלוויזיה ומחול, יצירות רב תחומיות ושיתופי פעולה עם אומנויות אחרות. את שירותה הצבאי עשתה בלהקת הנח”ל, שירה “אהבה סודית” נכנס לאלבום הלהקה. עבדה כשחקנית בטלוויזיה, בתיאטרון ובקולנוע. הקליטה דואט עם אריק איינשטיין ושירה “לאורך הים” (מילים ולחן) הוקלט על ידי הזמרת עופרה חזה והוא אחד השירים המוקלטים והמושמעים ביותר.
מרבית מיצירותיה הקלסיות שבוצעו בקונצרטים נמצאות על גבי אלבומים, בנוסף לאלבומי שירים מקוריים.
בשנת 2022 זכתה בפרס עידוד היצירה מטעם אקו"ם, לאופרה הקאמרית ’’אהבות דוד’’ מאת יהושע סובול. בשנת 2019 זכתה בפרס "יונת השלום" ביום השלום הבינלאומי, לשיר All Around the Universe, מילים ומנגינה להמנון בית הספר המונטסורי, קולומביה, דרום קרוליינה. בשנת 2018 זכתה בפרס עידוד היצירה, אקו"ם, להקלטת מיני אלבום להכות בפסנתר.
בשנת 2014 יזמה את הפרויקט האינטראקטיבי " Music Tells The Story" לקרוב ילדים בשכבות אוכלוסייה נכשלות למוזיקה תוכניתית והרכבים קאמריים. התוכנית נתמכה על ידי קרנות רבות בארה’’ב וכן נוסתה בהצלחה באשדוד ב 2019 בתמיכת תוכנית קרב.
’’קולות קוראים : קולות בנשמה’’
ק֣וֹל קוֹרֵ֔א בַּמִּדְבָּ֕ר , (ישעיהו פרק מ פסוק ג)
נקראים קולות, נקראים שמות, ואין עונה. נקרע הלב ואין מי שיתקן אותו בחזרה לשלמותו.
מתוך צלילים בודדים הלכה ונבנתה היצירה בחלקה הראשון המורכב כולו מקריאות העוברות בין הכלים, קריאה של תקוה, לבין קריאה של יאוש מתוך אהבה, בחלק השני. בין עד שהיא מגיעה לפרץ של זרמים תת קרקעיים ההולכים וגוברים, הולכים ורמים בחלק השלישי, עם קריאות שיש בהן כוח לחולל שינוי של ממש, בסולם של הזמן והמקום הזה באמצע המדבר, כי נדמה שלקולות הקוראים, אין אפילו הד שיענה. קולות הקוראים ונקרעים בנשמה.
עמנואל וואל
המלחין הירושלמי עמנואל וואל הוא מן הוותיקים והפוריים במלחינים הישראלים כיום. חתן פרס יצירה לקומפוזיטורים מטעם ראש הממשלה בשנת 2013 וחתן פרס השרה לעליה ולקליטה לעולים יוצרים ע"ש יורי שטרן בשנת 2014.
נולד בשנת 1938 באודסה (אוקראינה) וסיים לימודיו בקונסרבטוריון ע"ש סטוליארסקי באודסה ובאקדמיה למוזיקה במוסקבה. עלה ארצה בשנת 1990, ולימד בקונסברטוריון "הסדנה" בירושלים. הוא ממשיך לעסוק בהוראה ובהלחנה באולפן הירושלמי למחול.
הלחין כמאה ושבעים יצירות, במגוון של סגנונות. בין יצירותיו ארבע סימפוניות לתזמורת גדולה, מחולות יהודיים לתזמורת סימפונית שבוצעו בשנת 2011 עם התזמורת הסימפונית חיפה, סינפונייטה לתזמורת כלי קשת שבוצעה ע"י הקאמרטה הישראלית בשנת 2018, חמישים סונטות לכלים שונים, ביניהם פסנתר, ויולה, צ'לו, קונטרבס, חליל, קלרינט, חצוצרה, נבל, עוגב, מרימבה, ואף סונטה לזמרת סופרן. עוד ביצירותיו חמש סוויטות לפסנתר, סוויטות לאבוב עם פסנתר, קרן יער עם פסנתר ועוד יצירות בסוגה הקאמרית. בשנת 2014 נוגה יצירתו "סוויטה יהודית" לכלי קשת בפסטיבל "צלילים במדבר". הסוויטה לגיטרה יצאה לאור בקוויבק (קנדה) בשנת 2003. יצירות רבות שלו עוסקות במסרות המוזיקה היהודית. ביניהן שלישיית חליליות, רביעיית כלי קשת, רביעיית סקסופונים, "רפסודיה יהודית" לרביעיית סקסופונים, "בלדה יהודית" לשמיניית סקסופונים, סוויטה לחמישיית כלי מתכת. וואל גם עסק בהלחנת טקסטים מהתפילה היהודית, ביניהן "אדון עולם", "מודה אני לפניך", "הנה מה טוב", "שהחיינו" למקהלה מעורבת, "שמע ישראל" למקהלת ילדים. כמו כן חיבר עיבודים אומנותיים לפיוטים "שים שלום", "הללויה", "סימן טוב"., "אם תחנה עלי מחנה", "אלה ברכב", "ישמחו במלכותך" ועוד. בין יצירותיו לנוער "ריקודי ים התיכון" לשלישיית פסנתר ושירי ילדים לקול ופסנתר.
וואל, חבר איגוד הקומפוזיטורים הישראל ובאקו"ם, ועסוק בהפקות רבות, אותן יזם. הוא מארגן קונצרטים רבים מיצירותיו, בעיקר במוסדות שונים בירושלים, ויצר מסביבו קהילת מאזינים נאמנה. יצירותיו נוגנו במרכז התרבות של "היברו יוניון קולג'", בחברת "בני ברית", בקונסרבטוריון "הסדנה", בספריית האוניברסיטה העברית ובספריית פליציה בלומנטל בתל אביב. בין הנגנים שביצעו את יצירותיו הפסנתרן אלן שטרנפלד, נגן הוויולה והנבלנית עמוס וגיתית בועזסון, נגן הקונטרבס מיכאל קלינגהופר, הפסנתרנית חירות ישראלי, נגני כלי הקשת אלכס בלאוסוב, חיה ליבני, ולדימיר סילבה, מינה דשבסקי, הדסה בן-חיים, אליהו זאבאלי, אנסמבל "סקסיפוני ירושלים" בהדרכת פרופסור גרש גלר ועוד אומנים רבים מן השורה הראשונה בארץ. יצירותיו משודרות תדיר ברשת "קול המוזיקה".
סימפונייטה מס 1 לכלי קשת, חמישיית פסנתר, "מחולות יהודיים" יצאו לאור במכון למוזיקה ישראלית, ויצירות רבות שלו יצאו לאור במרכז למוזיקה ישראלית בתל אביב. מפעלו היוצר רחב היריעה של עימנואל וואל מתכתב עם זהותו היהודית, ומבטא את ההשתוקקות להביע אמונה ותקווה, ולחיות בשלום.
"התשיעייה היהודית – Jewish nonet"
לתשיעייה היהודית, Jewish nonet, ארבעה פרקים.
פרק ראשון – דרמטי, נושא ראשון מביע גבורה, נושא שני — לירי, בהמשך באופי מחוספס, מאיים, נמשך באופי עצוב ובהדרגה יותר דרמטי.
פרק שני – באופי חזנות, לירי, אחר כך דרמטי וסיומו מאוד נאור.
פרק שלישי – עליז, בסגנון חסידי.
הפינאלה גם הוא מביא לביטוי כמה גוונים של אופי- מתחיל בגבורה, בהמשך- לירי, עדין, דרמטי, טראגי, בהדרגה יותר דרמטי ומסתיים בגבורה.
אלון נחושתן
הרפתקאותיו המוזיקליות של אלון נחושתן הביאו אותו לפינות רחוקות שונות בעולם, כמו פסטיבל יוקוהמה ביפן עם יצירותיו התזמורתיות העכשוויות, מנילה והפילהרמונית של הפיליפינים, .עם הקונצ'רטו שלו לקלרינט לתזמורת, הביאנלה למוזיקה חדשה בתל אביב עם אנסמבל מוזיקה נובה וסאו פאולו בברזיל עם חמישיית הג׳ז שלו המשלבת מוזיקה יהודית ואלתור. מרכז קנדי וקרנגי הול הזמינו יצירות ג׳ז לאנסמבל מורחב המשלב את נגינתו כפסנתרן ומגזין הג׳אז דאון-ביט כינה אותו "פסנתרן-מלחין פנטסטי עם כימיה בשפע ואקלקטיזם חסר גבולות, עם שפע רעיונות רוח חסרת מעצורים וחוש ארכיטקטטוני נועז".
Cyclone 3
Cyclone 3, הנו פרק מתוך יצירתי מקומות בניו יורק. כמובן שמדובר בקריצה לצ׳רלס אייבס והפרק שלפנינו מתעד את רכבת ההרים בת מאת השנים שממוקמת בקוני איילנד, ברוקלין בתוך הקלחת השוקקת החיים שמהווה המקום כמרכז בילוי וגם תרבות מתחילת המאה הקודמת ניתן לשמוע הבלחות של נגינת קלזמר, שכן זהו ביתם של היהודים החדשים שהגיעו זה עתה (1927) מאודסה, פולין . עוד בפסקול- צרור מנגינות גנוזות על ההווי של ברוקלין בהצדעה לסוכן הביטוח ששינה את פני המוזיקה לעד.