ארבע יצירות חדשות של מיכאל וולפה בנגינת מורים ותלמידים מן האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים
שלוש סונטות חדשות ופרק מסונטה רביעית, העומד בפני עצמו, בביצועם של מורים ותלמידים מקהילת האקדמיה הירושלמית. שלוש הסונטות המלאות חוברו במהלך הקיץ האחרון, ומבוצעות בבכורה בפסטיבל.
בתכנית:
"סונטה ים תיכונית" לשני פסנתרים (24 דקות)
איתן גלוברזון – פסנתר, אסנת שוגר – פסנתר
"סונטה אנדלוסית" למנדולינה וגיטרה (18 דקות)
רואי דיין – מנדולינה, אנדריי ברנובסקי – גיטרה
"סונטת רוק" לקונטרבס ופסנתר (16 דקות)
מיכאל קלינגהופר – קונטרבס, רון רגב – פסנתר
"ווריאציות", פרק רביעי מתוך סונטה למנדולינה סולו (10 דקות)
דור עמרן – מנדולינה
על היצירות שבתכנית:
"סונטה ים תיכונית" לשני פסנתרים
לפני למעלה משני עשורים חיברתי יצירה קצרה בת פרק אחד לשני פסנתרים. היצירה בוצעה מספר פעמים, בין השאר על ידי דואו באר שבע (שרה פוקסון-היימן וברט ברמן). היצירה נותרה שנים רבות בלתי גמורה לצד מספר סקיצות, חלקן מוקדמות מאד, מימי ילדותי ונעוריי, בתוך אותה מעטפה. בקיץ האחרון חזרתי ליצירה הקצרה ולסקיצות הנוספות שנלוו אליה. ערכתי והרחבתי את היצירה והפכתי אותה לפרק ראשון, אליו הוספתי שני פרקים חדשים, המבוססים על רעיונות מלודיים שמצאתי בסקיצות האחרות והמוקדמות מאד. התרגשתי לראות שהחומרים המוקדמים הללו מדברים בשפה שעיצבתי בסופו של דבר לעצמי, ועל כן קראתי ליצירה "סונטה ים תיכונית". שכן הרוח הזו של הים תיכוניות הפשוטה שרתה על ילדותי ונעוריי וחילחלה לחומרים מהם כתבתי לאחר שנים את הגרסה החדשה של היצירה הקצרה ואת שני הפרקים הנוספים.
פרקי היצירה הם:
א. סונטינה – המבוססת על היצירה הקצרה שבנוסח התמציתי שלה קוריה "מוסיקה בכייף" מספר 2.
ב. פנטסיה – המבוססת על רעיון הרמוני יחידי, וציטוטים מרומזים של מנגינות ילדות.
ג. ווריאציות – מנגינה שחיברתי בהיותי ילד כבן שמונה, המושפעת משירי זמר ששרנו בבית, עומדת במרכזה של סדרת הווריאציות, החוזרת גם לנושאים המרכזיים של שני הפרקים הראשונים.
"סונטה אנדלוסית" למנדולינה וגיטרה
נגן המנדולינה יקי ראובן פנה אליי שאכתוב יצירה למנדולינה ולגיטרה. הזמן חלף והתקשיתי לגבש לעצמי רעיון ברור, ובסופו של דבר לא הספקתי לכתוב את היצירה לזמן המיועד. בכל זאת המשכתי בכתיבה ובסופו של דבר מצאתי כיוון שיתאים להרכב ייחודי זה. קראתי ליצירה סונטה אנדלוסית, וביססתי אותה על מלודיות שחיברתי לשלושה שירים פרי עטם של משוררי תור הזהב של ספרד, אשר פעלו בספרד לפני אלף שנה.
פרקי היצירה הם:
א. "בְּךָ אָעִיר זְמִירוֹת כָּל‑יְמוֹתַי" (רבי יהודה הלוי)
השיר של רבי יהודה הלוי משמש השראה לפרק המבוא של היצירה, שסגנונו מתכתב עם הסגנון האנדלוסי הקדום:
בְּךָ אָעִיר זְמִירוֹת כָּל‑יְמוֹתַי – וְבַעְסִיסְךָ אֲשֶׁר מָצוּ שְׂפָתַי
וְ“אָחִי” אֶקְרְאָה אֶל כַּד שְׁלַחְתּוֹ – וּמִפִּיו אֶטְעֲמָה טוֹב מִגְדְנוֹתַי,
עֲדֵי רֵעַי חֲשָׁבוּנִי לְסוֹבֵא – וְעֵקֶב זֹאת שְאָלוּנִי “לְמָתַי?”
עֲנִיתִים "אֵיךְ צְרִי גִלְעָד לְנֶגְדִּי – וְלֹא אֶשְתֶּה לְרַפֵא מַחֲלוֹתַי?
וְאֵיכָה אֶמְאֲסָה בַּכַּד עֲדֶנָה – וְעוֹד לֹא נָגְעוּ עַד כַּ“ד שְׁנוֹתָי!”
ב. "אֱהִי כֹפֶר לְעֹפֶר קָם בְּלַיִל" (רבי שמואל הנגיד)
השיר של רבי שמואל הנגיד מתאר מצב נפשי יצרי, חסר שליטה:
אֱהִי כֹפֶר לְעֹפֶר קָם בְּלַיִל, לְקוֹל כִּנּוֹר וְעוּגָבִים מְטִיבִים,
אֲשֶׁר רָאָה בְּיָדִי כוֹס וְאָמָר: שְׁתֵה מִבֵּין שְׂפָתַי דַּם עֲנָבִים;
וְיָרֵחַ כְּמוֹ יוֹד נִכְתְּבָה עַל כְּסוּת שַׁחַר בְּמֵימֵי זְהָבִים.
בעקבותיו נולד הפרק המרכזי של היצירה, המתבסס על תבניות קצביות ועל הרמוניות של מוסיקת ריקודים עכשווית בסגנונות הפופ והרוק. הסולם האנדלוסי עובר טרנספורמציה ומתגלגל בזמן אלף שנה קדימה. בפרק זה היה עליי להמציא מחדש את שני הכלים, ולנסות לכוון אותם לנגינה המזכירה יותר את גיטרה חשמלית ובאס.
ג. "שַׁחַר עֲלֵה אֵלַי, דּוֹדִי" (רבי משה אבן עזרא)
שיר חלום הגאולה של רבי משה אבן עזרא נוגע ללב ומחבר את מציאות שהותי כאן בארץ לה נכסף בחברי את היצירה:
שַׁחַר עֲלֵה אֵלַי, דּוֹדִי, וְלֵךְ עִמִּי, כִּי צָמְאָה נַפְשִׁי לִרְאוֹת בְּנֵי עַמִּי.
לָךְ אֶפְרְשָׂה מִטּוֹת זָהָב בְּאוּלַמִּי אֶעְרָךְ‑לְךָ שֻׁלְחָן, אֶעְרָךְ‑לְךָ לַחְמִי,
מִזְרָק אֲמַלֵּא לָךְ מֵאַשְׁכְּלוֹת כַּרְמִי – וּשְׁתֵה בְּטוּב לֵבָב, יִיטַב לְךָ טַעְמִי.
הִנֵּה בְּךָ אֶשְׂמַח שִׂמְחַת נְגִיד עַמִּי, בֶּן‑עבְדְּךָ יִשַׁי, הָרֹאשׁ לְבֵית לַחְמִי!
המנגינה הפשוטה שנולדה בקראי את מילות השיר דומה מאד למנגינה עממית יהודית, המצויה בין קהילות ישראל ממזרח ומערב, ויואל אנגל אף ביסס עליה את שיר הערש "נומי נומי ילדתי". וכך מתוך שיר הערש הפשוט נולד הסיום של הסונטה, החוזר באמצע הפרק ולקראת סיומו אל רעיונות ונושאים שהוצגו בפרקים הקודמים.
"סונטת רוק" לקונטרבס ופסנתר
הרעיון לכתיבת יצירה לקונטרבס נולד בעיקר מפנייתו של נגן הקונטרבס מיכאל קלינגהופר, והיצירה מוקדשת לו ולפסנתרן רון רגב, המנגן עמו את היצירה. רציתי לקחת את הכלי למחוזות חדשים, המתכתבים עם המוזיקה העכשווית, בעיקר זו הנכתבת בסגנונות הרוק, הבלוז העכשווי והפופ. את כל אלה ביקשתי ליצוק לתבניות המסורתיות הקלאסיות של סונטה. תפקיד הפסנתר גם הוא לא שגרתי ובחלקים מהיצירה חיפשתי דרך לכתוב לו בסוגי טכניקות הנגינה של פסנתרנים בסגנונות פופולאריים, אשר אינם קוראים תווים, וממציאים לעצמם דרכי ביטוי עצמאיות.
פרקי היצירה הם:
א. "סונטת רוק" – הפרק בצורת סונטה מבוסס על שני נושאים מנוגדים, המתכתבים עם סגנון הרוק הכבד, אלא שהם יצוקים אל צורת הסונטה הקלאסית, כלומר לצורה הכוללת תצוגה, פיתוח המשנה סולמות ומחזר.
ב. "בלדה" – קטע מלודי קצר, מעין שיר פשוט, המבקש לתת לקונטרבס ביטוי לירי במנעדים שונים, וזאת תוך מתן ביטוי לגוונים ההרמוניים של הפסנתר.
ג. "בלוז רונדו" – פרק המבוסס על תבניות הבס וההרמוניות של הבלוז בגרסה הסוערת העדכנית שלו. כל אלה יצוקים אל צורת הרונדו, כשהנושא המרכזי חוזר שוב ושוב, ובין חזרה לחזרה מופיע רעיון אחר, המנוגד לנושא זה, המתכתב עם כמה סגנון הפופ העכשווי.
"ווריאציות" למנדולינה סולו
לפני עשור השלמתי סונטה רחבת יריעה בארבעה פרקים למנדולינה. הפרק הרביעי של הסונטה זכה לעצמאות, ונוגן כבר כמה פעמים כיצירה עצמאית. זהו פרק ווריאציות, שהשראתו לקוחה מכמה מפרקי הווריאציות הברוקיים של כורלי, ויוואלדי, הנדל ובאך. נגן המנדולינה דור עמרם עבד על היצירה בשנתיים האחרונות, וסייע בידי בעריכתה ובהשלמת ההיבטים הטכניים למימוש המלא של כוונותיי. הקונצרט מסתיים על כן בביצוע הסוחף של היצירה הזו, שבעבודה המשותפת עם דור הפכה להיות מה שהתכוונתי – סדרה הולכת ומתלהבת של ווריאציות, המגיעות לשיא רגשי ודרמתי ממש בסיום היצירה.
על המבצעים:
פרופ' איתן גולברזון
נמנה על סגל מורי האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בה הוא מלמד פסנתר וניצוח תזמורת, ומשמש כראש תחום ניצוח תזמורת; כיהן בעבר כמנהל מוסיקלי של התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן, כדיקן הפקולטה לאמנויות הביצוע, וכראש מחלקת הפסנתר. ניגן כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הלאומית של דרום אפריקה, התזמורת הסימפונית ברנו ,תזמורת בית הספר הגבוה למוסיקה בהנובר ועוד. כמו כן ניגן ברסיטלים וקונצרטים קאמריים במערב ומזרח אירופה, ארה"ב , והמזרח הרחוק. הקליט רבות עבור "קול המוסיקה". ניצח על תזמורות רבות, ביניהן הפילהרמונית הישראלית ,הקאמראטה הישראלית ירושלים, הקאמרית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הסימפונית הישראלית- ראשון לציון, התזמורת הפילהרמונית הצעירה, הסינפונייטה הישראלית ,תזמורת קונצ'רטו גרוסו בפרנקפורט, תזמורת פסטיבל Penn's Woods בארה"ב, התזמורת הקאמרית הקיבוצית, תזמורת סימפונט רעננה ועוד. כיהן בעבר כמנצח הבית בתזמורת הסימפונית חיפה, וכמנצח הבית באופרה הישראלית , שם ניצח על הפקות אופרה רבות. כיהן כעוזר למנהל המוסיקלי בבית האופרה "סאן קרלו" בנאפולי. ניצח על האופרה "סיפורי הופמן" מאת אופנבאך באקדמיה לאמנויות בהונג קונג. סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון ותואר אמן בפסנתר ובניצוח באקדמיה למוסיקה בירושלים. השלים את לימודיו לתואר סולן בבית הספר הגבוה למוסיקה בהנובר. זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס פרנסואה שפירא, ופרסים בתחרויות בינלאומיות באיטליה (דינו צ'אני ב"לה-סקאלה" מילנו) ובדרום אפריקה (UNISA פרטוריה). הוזמן כמרצה ואמן אורח לאוניברסיטאות ומוסדות מוסיקליים רבים ברחבי העולם, בהם אוניברסיטת ייל, בית ספר מאנס בניו יורק, אוניברסיטת סטוני ברוק, אוניברסיטת מקגיל, מונטריאול, אוניברסיטת שופן בוורשה, הקונסרבטוריון המרכזי בבייג'ין ועוד. כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת ייל בארה"ב ובאוניברסיטת מקגיל במונטריאול. לימד כפרופסור אורח במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן ובבית הספר הגבוה למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב. כיהן כשופט בתחרויות רבות, בארץ ובעולם. רבים מתלמידיו זכו בפרסים בתחרויות בארץ ובתחרויות בינלאומיות, ומופיעים דרך קבע על במות הקונצרטים בארץ ומחוצה לה עם מיטב התזמורות. במקביל לעיסוקיו המוסיקליים איתן גלוברזון עוסק גם במחקר מדעי. הוא בעל תואר דוקטור בחקר המוח מטעם המכון הבינתחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן. כיום עוסק במחקר בשיתוף עם מעבדות במוסדות מחקר רבים, ביניהם אוניברסיטת העיר ניו יורק, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטאות אוטאווה ומקגיל בקנדה, ומכון וייצמן למדע. מוזמן תכופות כמרצה אורח בכנסים מדעיים בין לאומיים בארץ ובחו"ל. מאמריו המדעיים פורסמו בכתבי עת מדעיים חשובים.
אסנת שוגר
חיה בירושלים. תלמידת תואר שני ובוגרת תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. תלמידתו של פרופסור איתן גלוברזון. למדה גם אצל ירון רוזנטל, מיכאל בוגוסלבסקי ופרופסור לאסלו בורביי באקדמיה על שם פרנץ ליסט בבודפשט. בוגרת ומורה במחלקת הפסנתר של קונסרבטוריון 'הסדנה' בירושלים. השתתפה והופיעה בקונצרטים ובפסטיבלים בינלאומיים שונים בארץ ובחו"ל, בינהם פסטיבל פבלו קזאלס בצרפת ו'תל חי' כיתות אמן בשדה בוקר. זכתה בפרס שני בתחרות קלמי לנגינת סולו ובפרס שלישי בתחרות לביצוע מוסיקה עכשווית באקדמיה למוסיקה בירושלים.
אנדרי ברנובסקי
יליד 1986 , החל את דרכו המוזיקלית בגיל 6 , תחילה כנגן פסנתר ולאחר מכן עבר לגיטרה הקלאסית . במקביל ללימודי גיטרה בקונסבטוריון העירוני בבאר שבע , למד ברנובסקי אצל מר יורם זרביב, גיטריסט בעל שם עולמי. השתתף וזכה בפרסים בתחרויות שונות שנערכו בישראל וכן זכה במלגת "קרן שרת אמריקה-ישראל" . סיים תואר ראשון באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, במגמת הביצוע בגיטרה הקלאסית. בשנים האחרונות מתגורר בגרמניה, מופיע עם מגוון רחב של יצירות, ממוזיקת בארוק, מוזיקה דרום אמריקאית ועד מוזיקה מודרנית. מלמד ומשתתף כשופט בתחרויות שונות.
רואי דיין
נולד בשנת 1997 בעיר באר שבע, החל את לימודיו המוזיקליים בגיל 8 בקונסרבטוריון העירוני אצל המורה מר לב חיימוביץ' ובצאתו של חיימוביץ' לגמלאות , המשיך דיין ללמוד אצל מר טדי שושנקוב, וכיום לומד באקדמיה למוזיקה בירושלים לימודי תואר ראשון באמנות הביצוע אצל נגן המנדולינה המעוטר מר יקי יעקב ראובן, אשר תחת הדרכתו, זכה דיין בפרס הראשון בתחרות ע"ש פאול בן חיים לשנת 2016, מלגות מדי שנה של הקרן לעידוד אמנים "קרן אמריקה ישראל" , ומלגה של בונה המנדולינות הישראלי מר אריק קרמן. דיין גדל והתפתח באמצעות ה"שיטה הבאר שבעית" אשר דוגלת בנגינת מיטב הרפרטואר הכנרי ווירטואוזי- על המנדולינה. דיין זכה לעבוד ולנגן עם הרכבים מיוחדים ונודעים, כמו קולקטיב הבארוק הישראלי "בארוקדה" , הסינפונייטה הישראלית באר שבע, רביעיית קרמן וסמפונט רעננה. עד לפני כמה חודשים דיין שירת בצבא ההגנה לישראל על התקן המוכר והנחשב "מוזיקאי מצטיין" אשר נתן לו להמשיך ולהתפתח מוזיקלית, גם בעת שירותו הצבאי.
פרופ' מיכאל קלינגהופר
מחנך, נגן קונטרבס ומנצח, מחבר הספר Mr Karr Would You Teach Me How to Drive a Double Bass
למד בארצות הברית עם אמן הקונטרבס גארי קאר ועם המנצח אוטו ורנר מילר, באוניברסיטאות ייל ,(Master of Music) והרטפורד ( Doctor of Musical Arts) בהמשך השתלם בבי הספר הגבוה לחינוך של אוניברסיטת הארווארד.
היה משנה לנגן הראשי בתזמורת הסימפונית ראשון לציון ובסינפונייטה באר שבע. כיום הוא פעיל כסולן, כנגן רסיטלים וכמנצח ומרבה ללמד בכיתות אמן בארץ ובחו"ל. מאז 1987 , מיכאל קלינגהופר הוא חבר בסגל האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בשנים אלו לימד קונטרבס, מתודיקה ומקצועות אחרים, הדריך הרכבים וניצח על תזמורות.
הוא כיהן כראש המחלקה לכלי מיתר, כדיקאן הסטודנטים, כדיקאן הפקולטה לאמנויות הביצוע וכיום מכהן כסגן נשיא לעניינים אקדמיים. לצד פעילותו האקדמית והאומנותית, פרופ׳ קלינגהופר מרבה להקדיש זמן ומרץ לעבודה עם מוסיקאים צעירים בפרויקטים ותכניות לבני נוער מכל שכבות האוכלוסייה, בכל רחבי הארץ ובעולם.
ד"ר רון רגב
מבכירי הפסנתרנים והמרצים למוסיקה בישראל, ד"ר רון רגב נמנה על צוות המורים של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. בין מוריו נמנים פרופ' עמנואל קרסובסקי באקדמיה למוסיקה בתל אביב, וג'רום לוונטל ויוסף קליכשטיין בבי"ס ג'וליארד שבניו יורק, שם למד בסיוע מילגת קרן פולברייט והיה חבר מלא בסגל ההוראה. תלמידיו של ד"ר רגב זוכים תדירות בפרסים ומלגות בתחרויות בארץ ובחו"ל, והוא פעיל גם כיועץ לחברות טכנולוגיה מוסיקלית. עבודת הדוקטורט שכתב על שלישיית הפסנתר הראשונה של מנדלסון זכתה בפרס ריצ'רד פרנץ' לעבודת הדוקטורט המצטיינת בשנת יובל המאה של ג'וליארד, והיוותה את הבסיס להרצאה וקונצרט שנתן בסיפריית הקונגרס בוושינגטון. בין הופעותיו של מר רגב כסולן ניתן למנות את התזמורת הסימפונית של שיקגו בפסטיבל ראוויניה, התזמורת הסימפונית של ג'וליארד באולם אליס טאלי בניו יורק, התזמורת הפילהרמונית הארמנית, התזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור, התזמורת הסימפונית של שאיין בוויומינג, התזמורת הסימפונית של דביוק באייווה והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. הוא השתתף בפסטיבלים בראוויניה, זלצבורג, אספן ובון. ביצועיו שודרו ב"קול המוסיקה" ובתחנות המוסיקה הקלאסית של ניו יורק ושיקגו.
דור עמרן
נולד בישראל בשנת 1999, מוסיקאי מצטיין בצה"ל וסטודנט שנה ג' בלימודי תואר ראשון במנדולינה תחת הדרכתו של מר יקי ראובן. תלמיד ניצוח בכיתתו של ד"ר יבגני צירלין. דור פעיל כסולן ונגן בהרכבים כנגן מנדולינה/מנדולה/מנדוצ'לו, פסנתרן, מעבד הבית של אנסמבל "סולני המנדולינה הישראלים", מנצח ומורה למנדולינה במרכז למצויינות בקונסרבטוריון באר שבע. דור החל את לימודיו בקונסרבטוריון באר שבע, שם למד מנדולינה בכיתתם של מר לב חיימוביץ' ומר טדי שושנקוב ופסנתר בכיתת פאניה אייזנברג. בנוסף השתתף בכיתת ההלחנה של הקונסרבטוריון בהדרכתה של ד"ר מרינה גלר. דור צובר ניסיון רב בנגינת מוסיקה קאמרית הכולל נגינת והדרכת רביעיות, שלישיות, דואטים שונים ועוד. בנוסף, מנגן שנים רבות בתזמורת המנדולינות העירונית בבאר שבע. דור זכה לנגן כסולן עם הרכבים כמו הסימפונית הלאומית של טרנסניסטריה, תזמורת הבארוקדה, התזמורת הקאמרית הישראלית, סינפונט רעננה ועם תזמורת הסינפונייטה של באר שבע. כמן כן ערך מספר רב של רסיטלי סולו ברחבי הארץ. בנוסף, השתתף במספר בכיתות אמן רבות, בין היתר עם חברי רביעיית קרמן הבינלאומית, ורה ויידמן, אלון שריאל, אבי אביטל, מוטי שמיט, גיל שחם וקטי דברצני. דור זכה פעמיים בתחרות ע"ש סרני בקונסרבטוריון באר שבע, בתחרויות המלגות לכלי פריטה של האקדמיה למוסיקה בירושלים, זכה במקום השלישי בתחרות הארצית ע"ש פאול בן חיים ובארבע מלגות לימודים של קרן אמריקה-ישראל. השתתף במספר רב של כנסים, משלחות וקונצרטים ברחבי הארץ ובחו"ל (בלרוס, מולדובה, מונטנגרו, איטליה, סלובניה, קרואטיה, בלגיה וארה"ב) ומקפיד במקביל ללימודיו ולשירותו הצבאי לקיים פעילות התנדבותית בנגינה בבתי אבות ובתי ספר.
